שאלה
יצא לי לדבר עם חברה שלי על כל העניין של מוזיקה לועזית- היא אמרה לי שהיא לא מתחברת לזה, שזה תרבות המערב, וכו'.
חשבתי על זה,
וראיתי שדווקא אני מתחברת מאד למוזיקה הלועזית. הרבה פעמים בכיתי בעקבות שירים לועזיים ששמעתי, וכו'..
האם משהו לא בסדר אצלי? האם עדיף להמנע מהמוזיקה הזו? האם יש בעיה הלכתית עם זה?
תשובה
שלום לך,
אני חושב שכדאי להתחיל לענות על השאלה הזו דווקא ממה שאת פתחת בו, שחברתך אמרה לך שזו תרבות המערב, ולכן היא לא מתחברת לזה.
לא בטוח שכל מה שנכנס אלינו לשם הקוד "תרבות המערב" באמת רע כמו שהוא נשמע בהתחלה. "תרבות המערב" מעלה אסוציאציות של פריצות, גסות אלימות וכו'. הגמרא בשבת לג: מתארת מפגש בין ר' יהודה, ר' יוסי ור' שמעון בר יוחאי:
"פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהם של אומה זו (רומי) תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן! תקנו שווקים - להושיב בהן זונות* מרחצאות - לעדן בהם עצמם* גשרים - כדי ליטול מכס."
הגמרא המצוטטת בהשוואה לימינו אנו מידיינת על תרבות המערב, אם טובה היא או רעה. מחד, אנו מבינים מדברי ר' יהודה שהדברים שפיתחו הרומאים טובים לכלל האנושות הנהנית מהם, גם היהודים. מאידך, ר' שמעון תוקף המחלוקת את ההבנה הזו, וחושב שכל עניין הפיתוח הזה הוא כדי להנות את הגוף בלבד, ולכן אין אפילו סדק של לימוד זכות שאפשר ללמד על תרבות זו.
שתי ההבנות קיצוניות מאוד אחת לשנייה, ונראה לי להציע הבנה פשוטה שתגשר על הפער הגדול. ר' יהודה מדבר בכלליות בשבח תרבות המערב, וברמה כללית כזו, הכל נראה טוב ומועיל. לעומתו, ר' שמעון יורד לפרטים, ואומר שנכון שדברים אלו טובים ומועילים אך יש לדעת שכל מה שעשו – עשו רק לצרכים שנתפסים בעיני אדם יהודי כשליליים. הוא אינו חולק על כך שהדברים טובים, הוא רק אומר שכל דבר ודבר צריך להיבדק לפני השימוש.
נחזור לענייננו. למוזיקה, מכל סוג שהוא (עברית, לועזית, חסידית וכו'), יש תכונה מיוחדת. ר' נחמן כתב על אדם המחבר מנגינות מעצמו, וכשאלה יוצאות, יש ביכולתן לבטא את הרוחות הטובות עליהן חשב המלחין של הניגון, גם לא בדברים שבקדושה. כמובן שר' נחמן מדבר כאן על אדם מישראל, שהניגון שלו פורט רק את הרוחות הטובות מהרעות, וכשהן יוצאות בצורת מנגינה, בכוחו של הניגון לחדור לנפשו של הנביא להשרות עליו נבואה, כמו דוד שבניגונו לשאול הישרה עליו מחדש את רוח ה' שסרה ממנו.
כאשר אדם שומע מוזיקה, גם אם היא לא של קודש, היא יוצאת ממקום יחסית טהור בנפש. מוזיקה "טובה" שכזו באמת משפיעה על שומעיה, ועובדה שגם את אמרת שיצא לך לבכות משירים לועזיים ששמעת.
[בנושא זה של מוזיקה והשפעתה עלינו אני ממליץ לך לקרוא דברים שכתבתי בנושא על השיר "צליל מכוון". אפשר למצוא את הדברים באתר "נקודת חיבור" www.hibbur.org [
נחזור למה שאמרנו קודם על תרבות המערב במחלוקתם של ר' יהודה ור' שמעון. רוב השירים הן העבריים והן העבריים הם שירים טובים, גם במנגינה וגם במילים. אבל, יש מספיק שירים משני הצדדים שלא תהיה לנו בעיה להגדיר אותם כשליליים: מתיאור אלימות מילולית קשה ועד יחסי אישות שכל השומע מילים כאלה "תצלנה שתי אוזניו", כמאמר הנביא.
כללו של דבר: לדעתי אין שום בעיה בשמיעת מוזיקה לועזית, למרות שהיא מ"תרבות המערב" כל עוד היא אינה משופעת בדברים שליליים שאנחנו כיהודים לא צריכים לשמוע. הדברים תקפים לגבי מוזיקה עברית, סרטים (בכל שפה...) וכל דבר שנכנס לקטגורית "תרבות המערב". לא הכל שחור ורע. יש גם הרבה דברים טובים, צריך רק למצוא אותם, ואל לנו להגיע לכך שנפסול דברים טובים ומועילים רק בגלל הנספחים הרעים שלהם. להפך – נברור את הדברים הטובים ונהנה מהם בצורה המקסימלית.
וניתן לעיין עוד בפירוש הרמב"ם לאבות פרק א' משנה טז
מקווה שעזרתי לך,
נתי כבודי nkvodi@walla.co.il
צוות משיבים ישיבת הר-עציון