שאלה
לאחרונה למדתי בבא מציעא סוף פרק אלו מציאות שיש דרגות של חשיבות שהכי טוב ללמוד גמרא, אח"כ משנה ואז חומש.
וזה הביא אותי למחשבה בעצם מה באמת נקרא לימוד תורה, כי הרי חוץ מגמרא ומשנה יש גם הרבה מאוד ספרי הלכות והרבה ספרים של כתבים של רבנים ועוד שלל ספרי יהדות.
אז האם גם כל הספרים האלה נקראים לימוד תורה? כי הרי לדוגמה מנסים להפיץ הרבה ספרים של הרב קוק, שבמקום שמישהו יקרא את כל הספר הוא יכול בינתיים ללמוד עוד גמרא (והרי בדר"כ באמת כשחושבים על בחורי ישיבה חושבים על בחורים שלומדים כל היום גמרא בבית המדרש)
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום תומר,
ישר כח על הרצון לברר את דרכך בלימוד התורה. באמת חשוב לא להשקיע רק בלימוד אלא גם בדרך הלימוד, שהיא העיקר.
כל הספרים שנכתבו בידי גדולי ישראל הם בכלל תורה, ומי שלומד את חידושי החזון אי"ש עוסק בתורה ממש כמו הלומד תנ"ך משנה וגמרא. מבחינה כמותית אתה צודק, שראוי לתלמיד ישיבה להשקיע את עיקר הזמן בלימוד גפ"ת (גמרא רש"י תוספות) וראשונים, ובשמיעת שיעורים עליהם.
עם זה, אי אפשר להיות תלמיד חכם בלי לעסוק בכל חלקי התורה, מקרא ומשנה הלכות ואגדות. חלק מיוחד של התורה הוא חלק המוסר והמחשבה, שגדולי הדורות, הרמב"ם והרמח"ל, רבנו בחיי והמהר"ל ועוד, עוררו וצעקו על ההזנחה של חלק זה של התורה בידי תלמידי חכמים, ועל חשיבותו הרבה. ספריו של הרב קוק מצטרפים לספרות המחשבה של גדולי הדורות האלה, וראוי ללמוד גם אותם בהעמקה.
מבחינה כמותית מספיק להשקיע זמן קצר ביום ללימוד מחשבה, והניסיון מלמד שהזמן הקצר הזה משפר ומכניס משמעות ללימוד בשאר היום, "כמו שהמוח הוא קטן ומשפיע על כל הגוף".
בברכה,
חנן