שאלה
שלום רב,
יש לי שאלה קצת מסובכת,אשמח ליעוץ ועזרה,
אני בת 19, שנה שניה בשירות לאומי בצפון הארץ,
יש לי חבר, אנחנו מאותו ישוב והתחלנו להיות חברית באמצע כיתה י"ב ז"א שאנחנו כבר שנתיים חברים, לקראת סוף כיתב י"ב הבנו שאנחנו לא הולכים להתחתן בקרוב ושכדאי שנפרד, היה גם את השיקול שכל אחד מתחיל דרך חדשה וצריך לבנות את עצמו לבד ובעז"ה כשיתאים נפגש ונבדוק שוב, אחרי חודשיים חזרנו שוב כי היה ממש קשה והתגעגענו מאוד אחד לשני, נפרדנו שוב אחרי חודש והצלחנו להחזיק מעמד בלי לדבר בכלל ובלי להפגש 5 חודשים...מאז אנחנו מדברים מידי פעם, נפרדים שוב, נפגשים וכו...מחודש סיוון השנה התחלנו להתכתב...בערך מכתב אחת לשבוע-שבוע וחצי...מאוד מאוד קשה לנו ככה וראה לנו שאנחנו מתאימים ורוצים להתחתן מתי שהו...רק שהבחור רוצה רק אחרי צבא...והוא מתכונן להתגייס רק שנה הבאה..אני באמת לא יודעת מה לעשות, כל פעם שאנחנו נפרדים ממש קשה לי ולו ולפעמיים נשברים ומדברים בטלפון המון...מה עלינו לעשות ואיך לפעול?
תשובה
שלום וברכה
ראשית, הבה נזכיר לעצמנו שאלו שאלות שמחות.
בדרך כלל, כשאנו מתלבטים, מדובר בהתלבטות בין אפשרויות שונות. אז באמת אנו שואלים את עצמנו מהי האפשרות הטובה ביותר מבין אלה שנמצאות לפנינו.
אם תקראי את המכתב שכתבת תראי שבעצם את אומרת שעומדת בפנייך אפשרות אחת בלבד. שהלוא האפשרות להיפרד – לא הצליחה, לא תצליח, וכנראה שהיא גם לא נכונה; האפשרות להתחתן עכשיו כנראה אינה עומדת בפניכם, כיוון שלפחות כפי שאת מציגה את הדברים כעת – הוא לא מוכן לדבר, וכלל לא בטוח שזו גם האפשרות הטובה העומדת בפניכם.
עולה אפוא שהאפשרות היחידה שהותרת היא להבין שעומדת בפניכם דרך ארוכה, קשה, התובעת המון קדושה והמון מאמץ, עם גבולות מחד גיסא והישגים מאידך גיסא.
האם אני צודק בניתוח המצב ?
כל טוב