שאל את הרב

מה לעשות בקשר שלי עם החבר? - דחוף

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 27/05/09 00:26 ד בסיון התשסט

שאלה

בס"ד

קודם כל רציתי להגיד תודה על העזרה!! באמת!!אז

הסיפור של הוא ככה:

אני התחלתי קשר בכיתה ט' עם אחד מהשבט שלי וזה היה למטרות פעילות בסניף בני עקיבא..

לאחר כמה זמן, הקשר התפתח ונהפך לעמוק ורגשי יותר..אני ידעתי שמתפתח משהו אבל לא הראתי נכונות,ע"מ שהוא לא ידע- לא היה לי אף פעם חבר בגלל שפחדתי להקשר למישהו שהוא לא יהיה בעלי בע"ה..(חשוב לי לציין שאני שמרתי נגיעה ולא נפלנו בכלל..הוא לא שמר אבל איתי הוא כן..)

הקשר ביני לבינו היה רציני בגלל שדיברנו על הדרכה ודברים עמוקים על הדת..אפשר להגיד "שהחזקתי אותו"..וגם הקשר חיזק אותי מבחינת האמונה ברוך ה'!!!

אחרי תקופה מסויימת של איזה חצי שנה ככה, הוא התחבר לחברה לא טובה בכלל (בנים בנות לא ממש שומרי מצוות..) וככה הוא התדרדר לאט לאט..ואז לא דיברנו (אני נתקתי קשר)כשלא דיברנו חודשיים בערך (לפני ההדרכה) ירדתי קצת באמונה- נכנסתי לדיכאון( ירידה בלימודים, בחברה..וכו'..)

המשכתי להתפלל ולא ראיתי כלום, שומדבר שמתקדם ורק לאחר 3 חודשים בערך הבנתי שזה היה הדבר הכי טוב..(לנתק קשר כי הבנתי שזה יכל להתפתח יותר מידי)

היום אני מדריכה וגם הוא..לא מזמן אזרנו אומץ ודיברנו על הכל..סיכמנו שנהיה "ידידים קרובים" ואני יודעת שזה לא יקרה..כי הרגש נשאר ואפילו מתחזק עם הזמן ואני לא יודעת אם זה כ"כ טוב בשבילי ובשבילו..

בכל פעם שהיינו מדברים הייתי שמחה כמו לא יודעת מה אבל עכשיו אני פחות ואני לא יודעת למה..אני רוצה להיות שמחה אבל שומדבר לא גורם לי להיות שמחה כמו שהייתי שמחה איתו..וככה קשה לי יותר לעבוד את הקב"ה..כי אני רוצה לקום בבוקר לזנק מהמיטה ולהתפלל בכוונה כמו פעם כשהקשר עוד לא היה גלוי..

ועוד דבר, אני לא יודעת מה לעשות עם הקשר אני לא רוצה שנהיה ביחד כי אני מתמקדת עכשיו בבנית אופי לחניכים ומידות ובניית אישיות שלי..אבל מצד שני אני לא יכולה לנתק כי אני רוצה את זה ואני מפחדת לאבד אותו כי אני ממש מרגישה שזה הוא..

אני אשמח אם תיעצו לי בנושא.. תודה רבה וסליחה על ההטרדה..

תשובה

שלום רב

המצב שאת מתארת הוא התמודדות מאוד גדולה. כאשר נקשרים רגשית לאדם, קשה מאוד מאוד להתנתק. זוהי הסיבה שכל הרבנים מדריכים היום את הנוער לא לפתח קשר בגיל צעיר. אמנם את מעידה על עצמך שלא נפלת בנושאי צניעות, אך הדבר יכול לנבוע מהרבה סיבות. אף אחד לא מבטיח שהמשך הקשר הזוגי לא יביא לנפילות בעתיד.

המצב של התרגשות בכל רגע שאת איתו, כל שיחה וכל טלפון, היא ההתאהבות, שדרכה לפוג עם הזמן. השאלה היא האם האהבה, שכאשר היא אמיתית וכנה, וצריכה להימשך לנצח, קיימת. זהו אחד המבחנים שעל בני זוג לברר לפני החתונה, ואך ורק לפני החתונה. בשלב מוקדם מדי הוא יכול להזיק.

היקשרות כזאת בשלב מוקדם, יכול להיות לא נכון, ואף מזיק עבורך (וגם עבור הבחור). עדיין לא בררת לעצמך, כפי שאת מעידה, עניינים בסיסיים באישיות שלך. עדיין לא החלטת איך את רוצה שיראה הבית שלך, החיים שלך, העתיד הקרוב שלך. באופן כזה, את תהיי משועבדת למסגרת של היותך עם הבחור הזה, עם כל היתרונות הרבים ואף החסרונות שלו.
מצד שני את גם מונעת את ההתפתחות שלו. העובדה שהוא נחלש רק בגלל שהיה רחוק ממך, מעידה משהו על האישיות שלו. אדם צריך להיות תלוי קודם כל בעצמו, ובאמונה שלו בקב"ה. מותר לו להיות קשור בחברויות שיחזקו ויעצימו אותו, אבל באובדן קשר לא יכולה להיות נפילה כ"כ גדולה. מצב כזה מעיד על כך שהוא עדיין לא מכיר לחלוטין את עצמו, עדיין לא בנה את מה שיש לבנות, מתוך כך ברור שהוא עדיין לא מוכן להיקשרות רגשית מוחלטת עם בת זוג.

אני ממליץ לך להפסיק את הקשר איתו. אפשר לעשות זאת בקביעה מוקדמת שלאחר סוף הלימודים, או שנה-שנתיים לאחר מכן, תנסו לחדש את הקשר אם הדבר יתאים. זה יועיל לך וזה יועיל לו. אם לא ניתן לנתק - כדאי לשמור על קשר רק לעיתים רחוקות.

ניתוק כזה דורש משמעת עצמית מאוד גבוהה. ללא משמעת עצמית נופלים מהר מאוד במידרון החלקלק. אני חושב שמעשה כזה יחזק את שניכם, ותגיעו עם כל העוצמה שיש בכם לבניית בית חדש בעם ישראל בעיתו ובזמנו.

שיהיה לך ולו המון הצלחה!

אריאל
(המשיב אינו רב)

כתבות נוספות