שאלה
שלום!
1. הייתי רוצה לדעת, מה החשיבות לעבוד על המידות שלי?
(מידות=תכונות)
2. מהי החשיבות של מידת הענוה?
אשמח אם תענו על שאלתי במהרה.
אוריה.
תשובה
לשואלת היקרה שלום וברכה!
ראשית, שאלת שאלה אדירה ויפה. רובנו מזניחים (קצת) את עניין עבודת המידות שלנו, או לפחות לא מייחסים להן את החשיבות המתאימה.
הרמח"ל, בספרו ´מסילת ישרים´ כותב על אותם האנשים:
"אך מעטים יהיו מן המין הזה, אשר יקבעו עיון ולימוד על ענייני שלמות העבודה,
על האהבה,
על היראה,
על הדבקות,
ועל כל שאר חלקי החסידות."
רוב האנשים לא מייחסים לדברים חשיבות מיוחדת מכיון שחושבים שאלו דברים פשוטים, ושעבודת המידות נקנית באופן טבעי.
האמת היא שטעות בידם!
עבודת ה´ בראש ובראשונה דורשת תכונות כגון: תמימות, דבקות, נקיון כפיים,מחשבה טהורה, יראה...כל אלו דברים שבהמולת היום יום ישתכחו-אלא אם כן נלמד, נשנן ונפנים אותם.
שורש כל עבודת המידות החשובה הזאת היא ההליכה בדרכיו של ה´- והוא מה שביארו חז"ל(שבת קלג,ב´):"מה הוא רחום אף אתה רחום וכו´"-לפי כלל זה אדם צריך להנהיג את כל פעולותיו על פי היושר והמוסר האלוקי.
ויותר מכך, האדם מצווה לעבוד על מידותיו ולהדבק בבוראו-מכיון שתכליתו היא מצבו בעולם הבא!
הקדוש ברוך הוא חפץ להיטיב עם האדם בתכלית, ולכן הביא אותו קודם לעולם הזה-המלא קשיים נסיונות והתמודדויות רק בשביל שאותו אדם לא יאכל "לחם חסד"-שזהו שכר שיקבל בעולם הבא בלי עבודה כלל!
אם תחשבי על זה לעומק,תגלי איזה חסד גדול עשה עמנו הבורא שנתן לנו אפשרות לעבוד על עצמנו ולזככנו כדי שנוכל לקנות בעמלנו את חלקנו לעולם הבא!!
יש מדרש יפה לבראשית ל"ז ב´,וברש"י שם על הפסוק:"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען":"וישב-ביקש יעקב לישב בשלוה-קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר להם הקדוש ברוך הוא:לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא-אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה?"
מכאן לומדים שהקב"ה רוצה ללמד את יעקב שלא זו הדרך!! לא טוב לו לאדם לאכול לחם חסד בדמות הנאה רוחנית ללא עמל! נמשיל זאת ליהלום שצריך ללטשו וללטשו עד שיזהר ויבהיק לעיני כל! כך גם מידותינו שאנו שואפים שיהיו מתוקנות כמידותיו של הקדוש ברוך הוא!
ולשאלתך השניה-
כתוב במשלי:"עקב ענווה יראת ה´"- הענווה מוזכרת בספר מסילת ישרים כאחת המעלות היותר קשות ועליונות להשגה.רוב המידות לא מוזכרות באופן מפורש בתורה, אך מידת הגאווה מוזכרת כאיסור מפורש: "ורם לבבך ושכחת את ה´ אלוקיך"- האדם שמצליח להתגבר על מידת הגאווה ומגיע לענווה בעצם מכריז שכל הכוחות שלי, כל הדברים שאני הכי טוב בהם-הם בזכות ה´! הרי את כל כוחותיי שאבתי ממנו! ולא לחינם אמרו חז"ל שמידה זו מוציאה את האדם מן העולם.אדם בעל מידה כזו לא יכול לדור בעולמו של הקב"ה.הוא רואה את מקור הכוחות בו עצמו!
הענווה גם תביא לכל שאר המידות הטובות כגון: יראה, דבקות, טהרה, פרישות ולבסוף-הקדושה! מכיון שמי שהוא בעל ענווה יש לו בראש ובראשונה יראת שמיים, וכך הוא יכול להזהר ממידות רעות, ממעשים מקולקלים ומחטאים משום שכל הזמן יראת ה´ לנגד עיניו.("כתר תפילין הראה לעניו,תמונת ה´ לנגד עיניו")
אני מקווה שעזרתי מעט, אם יש לך שאלות נוספות את יכולה לשאול שוב...בשמחה רבה!
שתזכי לעלות מעלה מעלה!
מחשבות טובות!
שלי.
shellykz@walla.com