מה הופך את האהבה השקרית לאהבת אמת?

שלום וברכה!
בשביל קשר של חתונה צריך להיות בוגרים מספיק, בדרך כלל הבגרות הזאת מורכבת מגיל מתאים ומאישיות בנויה.

[שאלת הגיל]
בעבר הגיל המתאים היה די מוקדם –18 גג 20 , המשנה במסכת אבות אומרת "בן שמונה עשרה לחופה", אבל היום אם יבוא בחור ישיבה לרבו בסוף שמינית (18) ויגיד לרבו "כדאי לי להתחיל לצאת?", בדרך כלל יגיד לו רבו "חכה עוד כמה שנים".
[למה? - והרי יש משנה מפורשת שאומרת אחרת!]

אלא שבזמנם כבר בגיל 18 רוב הבחורים היו בשלים לנשואין – בעבר החיים היו יותר קשים, כבר מגיל צעיר האדם היה צריך ללכת לעבוד, כבר מגיל צעיר הוא היה צריך לעזור בפרנסת משפחתו – והאנשים בגיל יותר צעיר הבינו את המשמעות המרכזית של חיי הנשואים – [הנתינה].

בימינו, הבשלות הנפשית לנישואין מגיעה מאוחר יותר, אנו חיים בעולם הרבה יותר מפנק, אנחנו לא צריכים לעבוד כבר מגיל 14, אנחנו יכולים לקבל כמעט כל מה שאנחנו רוצים (אוכל, בילויים וכדומה), עד גיל 18 אנו נמצאים במסגרת בית ספרית מאורגנת ונותנת, אנחנו גדלים במסגרות שמלמדת אותנו בעיקר [לקבל].

לכן לוקח לנו זמן לעבוד על עצמנו. לוקח לנו זמן להבין שיש לנו מטרה של הקמת בית בישראל, שבו צריך להתחשב, לפנק, להעניק, לחתל ילדים, לקום באמצע הלילה – בקיצור לתת מעצמנו, והרבה.
זאת נתינה נפלאה, וכל מי שיש לו חיי משפחה טובים - הוא אדם מאושר. אבל זאת גם עבודה.

לכן [בדרך כלל] עד גיל 20 האנשים לא בשלים לחתונה.
נכון, לפעמים יש בנות שמוכנות כבר מגיל מוקדם לחתונה, הם פיתחו את עצמם לנתינה, הן יודעות מה זה אומר, הן בוגרות, הן רוצות – בנות כאלה צריכות ללכת לרב או לרבנית שהם מכירות ולהתיעץ – אולי באמת במקרה שלהן המצב שונה.

ונכון, יש בנות שאפילו בגיל 30 עדיין לא מוכנות לחתונה, כי הן עדיין לא עשו את השינוי מהרצון לקבל, לרצון לתת, רצון להעניק.

דעי לך שלא סתם בדרך כלל ממליצים לא להתחתן בגיל צעיר, אלא [שמחקרית הרבה מאוד זוגות שהתחתנו בגיל צעיר – לאחר כמה שנים התגרשו, הם פשוט לא היו בשלים מספיק]


[איך מתכוננים?}
ישנם ספרים רבים שמכינים לקראת חיי נישואין: "הבית היהודי", "פרקי אהבה" של הרב אבינר ועוד.
עבודת המידות – להתחיל להתרגל לנתינה, להתרגל לאכפתיות, להתרגל לענווה, להתרגל להסתכל על התוך ולא על החוץ.

[נו, בסדר אני בגיל המתאים והתכוננתי, עכשיו - איך יודעים אם זאת אהבת אמת או סתם "התאהבות חולפת"]
אחרי שעבדנו על עצמנו והבנו שאנחנו רוצים להתחתן לא רק כדי לקבל- אלא כדי לבנות [ביחד] משפחה בישראל, ממילא הדרישות שלנו משתנות, ממילא אנו לא מחפשים רק את החתיך ביותר, אלא את מי [שלך] יתאים, את מי שאיתו תרגישי שאת יכולה להקים בית שמח, בית אוהב.


[אז, נסכם:]
בדרך כלל בדורנו הגיל המומלץ להתחיל להיפגש הוא בסביבות גיל 20.
יש יוצאים מן הכלל שמוכנים נפשית להתחתן בגיל צעיר יותר – אך עליהן להתיעץ עם רב או רבנית שמכירים אותם.
לפני החתונה צריך לעבוד על האשיות כדי להיות מוכנים לקשר הנישואין.
אחרי שעובדים על המידות ומבינים שהמטרה היא בניית בית משותף, ממילא מבינים שמה שצריך לחפש בבחור זה לא את היופי, אלא האם הוא מתאים לי לבניית קשר נשואין.

אני מצרף לך חלק ממאמר שכתב הרב אבינר בנושא זה:
...יש להיזהר מנישואי בוסר, שיוצא שכרם בהפסדם. אמנם רבותינו אמרו: בן שמונה עשרה לחופה, אבל רובם אינם מוכנים נפשית ומידותית בגיל זה. המצווה אינה רק להתחתן, אלא לנהל אחר כך חיים טובים יחד ולחיות באהבה ואחווה ושלום ורעות. הניסיון מראה שנישואים בגיל צעיר מלווים בקשיים רבים עד כדי גירושים, ואמנם באמריקה יש מכת מדינה של גירושים של כ- 70% מהזוגות, וזאת בשנים הראשונות של הנישואים, מסיבה זו של חוסר בשלות, כלומר חיפוש ההתאהבות כאשר האני עומד במרכז במקום אהבה מתוך אחריות. אגב, מתברר שקשיים של תקשורת רבים עוד יותר בין בני זוג שגרו יחד לפני הנישואים – מה שנקרא אצלנו זנות – והסיבה: התרגלו לחוסר מחויבות. לסיכום, לפני שמתחתנים, יש לתקן מידות טובות. ובינתיים עד הנישואים יש להיות גיבור נגד היצר וללמוד ספר מסילת ישרים מאה פעמים.

בין 20 ל-25. אין להיות קיצוני לכאן או לכאן. הניסיון מראה שהטווח המיטבי לנישואים הוא בין 20 ל-25. כמובן אין לקבוע מסמרות אלא לבדוק כל מקרה באופן אישי, אבל באופן כללי זה הטווח.


בהצלחה!
מתי.

ראי גם כמה קישורים מעניינים:
זה לא מפחיד להתחתן? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=44785
איך בוחרים בן זוג? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43530
איך יודעים אם הגיע הזמן להתחתן? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=43529
חושש להתחתן - https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45190
האם להתחתן איתו (הרב שמואל אליהו)
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=35288