מההתנתקות אני כבר לא מאמינה בה'

שלום רב
צר לי מאד לראות שאת סובלת מירידה רוחנית, אכן אין דנים אדם בשעת צערו, אך מאד מצער לראות דברים כאלו, עד כמה סובלים, ועד כמה הסבל הזה גורם לנסיגות ולהתרחקות מרבש"ע.
יודע אני שלפעמים עולות השאלות, מדוע לא מתגלה רבש"ע באופן בהיר, באופן שכולנו נראה ונדע, ואז הכל יהיה שונה, יהיה כל כך הרבה יותר קל, אך יודע אני כמה דברים נוספים.
יודע אני שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מלמד שוב ושוב, לכו חזו מפעלות ה´, שצריך ללמוד להסתכל נכון, צריך ללמוד לראות את התגלות ה´. לפעמים אדם איננו יודע כיצד להסתכל ולכן למרות שמראים לו דברים רבים כל כך, הוא ממשיך ושואל מדוע לא ראינו, מדוע הדברים לא ברורים.
היו לנו כמה וכמה ראשי ממשלה, שכל אחד מהם כאשר הוא פגע בארץ ישראל, לא עבר זמן רב, והנה הוא קיבל עונש על כך, הוא הורחק מהשלטון, וכל הדרך שלו הלכה לאיבוד. מראש השלטון אל תחתיות ארץ. והגדיל לעשות ראש הממשלה האחרון, אשר לא למד את המסר, ויצא ביד רמה נגד ה´ ונגד גאולת ישראל, והנה ניתנה רשות להרע, ניתנה רשות להזיק, והצליחו מעשיו. אך יד ה´ התגלתה באופן הבהיר ביותר והברור ביותר. לעומת ראשי ממשלה אחרים אשר רק הורחקו ממעמדם, הוא שילם על כך באופן החריף ביותר, ניתן לו זמן לשוב מדרכו הרעה אך הוא לא אוה לשמוע ולבסוף יד ה´ פגעה בו. במצב זה כל אחד ואחד יכל לראות את השגחת ה´, אך מי ששקוע בתוך העולם הזה, שלא התרגל לראות את יד ה´ במציאות, בחר בדרכים אחרות, בראיה אחרת של המציאות, בחר בהסברים טבעיים כאלו ואחרים. האם לא התגלתה כאן יד ה´?
ואף באדם הפרטי ראינו ניסים גלויים, עברנו תקופה קשה מאד בגוש קטיף, תקופה ששונאי ישראל ניסו להשמיד להרוג ולאבד כל זכר ישראל, והנה ניסים גלויים התגלו בהשגחה יום יומית פרטית ממש על כל אחד ואחד. הדברים נכתבו על פי המלצתו של הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א, וכל אחד יכול לקרוא, והנה אנשים נשארו אדישים, ולמרות התגלות ה´ היום יומית, נשארו אדישים!!! כיצד זה אפשרי?
אם נעיין בספרים נראה שהניסים הם לא הדרך שעם ישראל יאמין בה´. גדולי ישראל רבים במשך הדורות כתבו שהאמונה איננה על בסיס של מופתים, האמונה צריכה להיות מתוך האדם, מתוך ההשקעה שלו, מתוך הלימוד שלו, מתוך הפתיחות אל הלב פנימה אל הנשמה ואל הקול הפנימי העמוק ביותר שלו. שכן כל אדם בטבעו הוא מאמין, כל אדם הוא קשור אל רבש"ע והשאלה היא האם הוא יהיה כן לאותו הקול הפנימי, לאותה הקריאה האלוקית אליו, או שמא מתוך שטף התאוות ושטף הרצונות הוא יפרוש מן הדרך. אדם אשר לא ישתדל מספיק לראות את יד ה´, גם לא יראה אותה.
מגוש קטיף והמאבק למדנו דברים רבים, ושוב שאלה היא על האדם מה הוא ילמד ומה ישים נר לרגליו מתוך כל הדברים הלא פשוטים שעברנו במשך השנה האחרונה, האם ילמד להתחזק או שמא יפול מכך.
מוצאים אנו בחז"ל שהקשיים הם יסוד לבירור האמונה של האדם,שהקב"ה מביא את הקשיים ואת הייסורים על האדם על מנת שהוא יברר את האמונה שלו, יגלה את הגדלות שלו, ויופיע אמונה גדולה כל כך, שלמרות שנמצאים במצב של חושך, במצב שקשה לראות בעיניים גשמיות את ההתקדמות, בכל זאת הוא ממשיך להאמין ולהשקיע, ממשיך להאמין ולהתקדם. נכון שבשלבים אלו הנטיה הפשוטה היא לרצות לעזוב, לרצות לתת דרור לתאוות אך כאן בדיוק ההתמודדות של האדם, האם ידע בשלב המבחן להתקדם ולהתגבר, ואז הוא ישיג מה שלא היה משיג בשום זמן אחר, ובאף דרך אחרת, או שמא יבחר לנטוש את המערכה.
חידת מציאות הרע בעולם, עלתה כבר בדורות עברו, וספר שלם הוקדש בתנ"ך לשאלה זו, ספר איוב, ואנו אשר באים מתוך השקפתם של חז"ל יודעים שכל המשברים וכל הייסורים שעבר איוב היו אך ורק לחשל אותו, לחזק אותו ולגרום לו להיות עובד ה´ באמת. כך גם הקשיים שלנו, הם חלק מתהליך הגאולה, הם חלק מההתקדמות ומההכשרה שלנו להיות מתוקנים לביאת המשיח ולגאולה השלמה. אם נדע לעבוד את ה´ מתוך הקשיים ולהמשיך להאמין כל הזמן, נתקדם ונבנה מכך ויחד עם הבנין שלנו נבנה גם את כל עם ישראל. משימות גדולות ניצבות עדיין לפנינו, ואסור לנו להשבר, צריכים אנו לזכור שה´ מאמין בנו, ולכן הוא בוחן אותנו שהוא מאמין שאנו מסוגלים, ואף הוא נותן לנו את הכוחות להתמודד ולהצליח. לכן היי חזקה ותמשיכי, אל תתני לעצמך ליפול, השאלות יעלו ויהוו התמודדות, ואת תשאלי אותן, אל תחששי ומתוך השאלות תבני עולם אמוני אמיץ יותר ויציב יותר, ותהיי מהמובילים את עם ישראל לקראת הגאולה.
מול השאלה למה לעבוד את ה´, התבררה תשובה ברורה מאד דוקא בזמן האחרון!!
התברר שבלי אמונה אין כלום, בלי אמונה הכל הולך לקראת החרבן, ואין בשביל מה לחיות. המציאות בלא אמונה התדרדרה כל כך, שאיבדה וממשיכה לאבד את כל טעם החיים, והתחדד שיש רק שתי דרכים או למעלה או למטה, למעלה במסלול האמונה לקראת הגאולה השלמה, או ח"ו למטה לקראת החרבן, ואנו יכולים לבחור במה אנו רוצים. כיום אנו יכולים לראות בחוש (ושוב אם נהיה כנים ונדע כיצד להסתכל) איך אין תקומה לחילוניות, ששוב אין חיים בלא תורה ואמונה, לכן דוקא מתוך המשבר והקושי אנו נקראים להתחזק ולהתקדם.
הארכתי כבר לא מעט ואף הייתי חריף, ואקוה שלא פגעתי בך, זכרי שאני באמת מאמין בך, וגם אם הכאבתי נאמנים פצעי אוהב, ורציתי מעט לזעזע על מנת לשנות כיוון.
בברכת כל טוב
יצחק.