שאלה
בס"ד
אני מבולבל מאוד, אני בן 19, חזרתי בתשובה לפני כמה שנים, בגיל 16, חזרתי בתשובה בלי הדרכה, והייתי באורות כמו שקוראים לזה, והתחלתי לזלזל בלימודים, למדתי בבית ספר חילוני, ורציתי נורא נורא ישיבה חרדית גבוהה, ובלי לחשוב על ההשלכות, עזבתי את הבית ספר ולא עשיתי יב' ולא סיימתי את הבגרויות שלי, נכנסתי לישיבה עשיתי דחיית שירות, ועכשיו לא יודע אני מצטער ומלא רגשי חרטה, כי גליתי שאני לא מסוגל באמת לשבת כל היום וללמוד מהבוקר ועד הערב, אני מסוגל חצי יום, אז אני מבין מפה שכנראה אני יהיה בן אדם שעובד ולומד ולא רק לומד, אז מה אני יעשה אני צריך לעבוד, ומי יסתכל עליי עם 11 שנות לימוד ובלי שירות צבאי, אז התחלתי לחשוב על החיים שלי, איך אני הולך לשקם את ההריסות, יש ישיבת הסדר, ולא יודע אם בכלל יקבלו אותי, אני לא יודע גם מה אני אקבל שם, אני יודע שתורה והרבה, ויש ישיבות הסדר שלא לומדים כל היום אז זה בסדר מהצד הזה, אבל לפחות זה יפתח לי אפשרויות וגם אני יעשה שירות צבאי ויסתכלו עליי אח''כ בעין יפה שאני ארצה לעבוד או ללמוד מקצוע, אני גם רוצה להכניס במקביל את ההשלמת בגרויות ולהשלים הכל, זה קשה אבל אפשרי, או שאני יעשה שירות לאומי, אבל לא יודע יש שם בנות על ימין ועל שמאל, למרות שזה מאוד יכול לקדם אותי בחיים, כי אני רוצה עבודה שאפשר בה לתרום, כמו לימודי רפואה,סוציאלית..אין כ''כ כיוונים, אבל מן הסתם אני לא אוכל ללמוד דיינות..או שאני יעשה שירות צבאי רגיל כמו כולם, אני לא יודע אם יהיה לי זמן להשלים בגרויות שם אבל לא יודע, גם אני מרגיש שאני לא אשתלב יפה מבחינה חברתית עם הישיבת הסדר, ששם אנשים יותר מנוסים ממני, מהזרם הדתי לאומי ואני לא כזה אני בעל תשובה טהור. אני לא יודע מה לעשות ומה לבחור.
תשובה
שלום
אני מבין לליבך.
עצתי לך ללכת לבדוק את ישיבת ההסדר 'המאירי' בירושלים, שם יתכן ותמצא יד מכוונת וחברה תומכת שתבין לליבך, הן מבחינת קשיי ההשתלבות הן מבחינת הצורך במקצוע.
אל תפחד, בגרויות אינן מכשול בפניך, אלא הרצון הוא האתגר. עליך לשבת עם עצמך בנחת, לברר היכן היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים, ולבנות תכנית איטית וראלית להגיע לשם.
זה אפשרי, אתה רק צריך לרצות ולהיות בנחת ובאמון בד' ובכוחות שנטע בך.
חזק ואמץ