שאלה
שלום כבוד הרב.. דבר ראשון אני רוצה להגיד שהאתר הזה פשוט מדהים!! אני אציין ואגיד גם שאני חוזרת בתשובה, ככה שיש לי מה ללמוד..
אז ככה.. אני חוזרת בתשובה בערך מכיתה י'.. בזכות מישהו דתי שהייתי איתו בקשר..
אחרי 3 חודשים בערך כל המשפחה שלי חזרה בתשובה כי סבא שלי ז"ל נפטר.. והם החליטו לשמור שבת בעיקר כי אני כבר שמרתי.. בעקבות כל הסיפור לקראת סוף יב' החלטתי לעשות שירות לאומי ולא להתגייס, בהתחלה ההורים שלי כעסו עלי ואמרו לי לעשות צבא אבל בסוף לא היתה להם ברירה והם השתכנעו..(גם למדתי בבית ספר חילוני.. מה שהקשה עלי להחליט..)אני וחבר שלי היינו יחד כמעט 3 שנים, אבל הקשר לא היה הכי "בריא".. ולא שמרנו נגיעה.. לא קרו דברים ממש חמורים שאי אפשר לתקן.. בתחילת השירות לאומי נפרדנו והחלטתי שבע"ה אני שומרת נגיעה.. וברוך ה' השירות לאומי חיזק אותי מאוד ברמה רוחנית.. ואפילו לא שקלתי על לחזור שוב בשאלה אלא להיפך ממש התחזקתי..
עכשיו אני בת 19 וחצי וסיימתי את השירות לאומי באוגוסט האחרון.. מאז לא היה לי קשר רציני עם מישהו ועכשיו כשאני לא בשירות אני מרגישה דיי לבד.. רוב החברות לא גרות קרוב אלי.. אני עובדת עכשיו ומנסה להתרכז בעבודה.. אבל אני מרגישה שאני מתחילה לרדת ברמה רוחנית לא כמו שהיה בשירות לאומי.. וזה מפחיד אותי..
ואני מרגישה שחסר לי את הדמות הזו של ה"חבר" ושאין את מי לאהוב וכל זה.. למרות שאני יודעת שכשהקב"ה ירצה הזיווג שלי בע"ה יגיע..
אבל כרגע אני מרגישה במצב שמבחינה רוחנית אני יורדת ואני לא יודעת איך להחזיר את זה..
היה לי ידיד שהייתי בקשר איתו קצת זמן.. ויצאנו ולא הצלחתי לשמור שוב נגיעה.. אז הפסקתי לדבר איתו.. וזה היה לי כמו מחבחן של הקב"ה ולא עמדתי בו למרות שרציתי.. אז אני מרגישה שאני "לא ראויה".. ובגלל זה זה מוריד לי את רמת הרוחניות שלי כי אני מרגישה לא מספיק טובה.. וזה נותן לי תחושה שאני לבד.. מה אני יכולה לעשות כדי שכל המצב ישתפר? שאני אמצא את הזיווג בע"ה ואני אצליח להחזיר לעצמי את הרמה הרוחנית שהייתה לי?
אני חס וחלילה לא מפקפקת באמון שלי בה'.. אבל זה מרגיש לי קצת פחות...
ועוד דבר, אני וחבר שלי לשעבר.. זה שבזכותו חזרתי בתשובה, חזרנו לדבר ואני לא בטוחה שזה עושה לי טוב... כי אני לא חושבת שאנחנו מתאימים.. והקשר לא היה כ"כ טוב.. מצד שני אני לא מצליחה לנתק שוב את הקשר... אני לא מבי
תשובה
בקר טוב,
כל אדם שמציב לעצמו אתגרים, יודע שבשלב מסויים יתעוררו קשיים, והוא יצטרך לגייס כוחות רבים, ולפעמים גם לקבל עזרה על מנת לעמוד במשימה.
את הצבת לעצמך אתגר חשוב ביותר - להתקרב לקב"ה , ולהיות יהודיה רצינית, שומרת מצוות, כפי שהקב"ה מצפה ממך. לא הסתפקת בזה , אלא הפכת גם לקטר שמושך אחריו את כל המשפחה.
באיזשהו שלב, מתחילים הקשיים. השקעת מאמץ של כמה שנים, וכבר הרגשת שאת מתייצבת במדרגה רוחנית מסויימת, וכמו כל מי שעלה במדרגות, כשהוא מגיע למדרגה, הוא מרגיש טוב אחרי המאמץ, אבל אז מופיעה גם ירידת מתח, ותחושה של עייפות. גם במדרגות הרוחניות זה כך. אחרי המאמץ הגדול, מצאת את עצמך לבד, מתמודדת עם העולם שמסביב , ללא מעטפת החברות והמסגרת שהיית בה עד עכשיו, וזה קשה.
הענין של שמירת נגיעה, הוא רק דוגמא שבה מתמקדים המצוה והרגש למקום אחד, וזו דוגמא טובה לקושי הכללי שבשמירת המחוייבות לדבר ד' בחיים בכלל. אבל תחושת הירידה שאת מרגישה כעת, רק מעידה על המאמץ הגדול שהשקעת עד עתה והעליה הגדולה שהצלחת לעלות. כעת, צריך לנוח מעט ולהתכונן לעלות את המדרגה הבאה. יכול להיות שזו מדרגה חדשה בחיים בכלל, לימודים , עבודה ואוליגם נישואין, כעת את בשלב של הכנה לקראתה, וכדאי להתכונן טוב.
עצתי - מהנסיון את יודעת עד כמה חשובה לך החברה, תמצאי שיעור של בנות או מדרשה שאת יכולה להצטרף אליה פעם או פעמיים בשבוע, ואולי גם תחזקי את הקשר עם חברות מהעבר. אל תהיי בודדה ! תחפשי גם אפיק של התקדמות אל אתגר חדש, למידה , מעשי חסד ונתינה בחברה, לא חסר!!! והעיקר- לא להיות לבד, לא ביום יום, ולא בהתמודדות הרוחנית.
בהצלחה רבה!