לשם מה ה' יצר את בני האדם?

שלום חברה,
את שואלת שאלה מצויינת, שהטרידה עוד רבים לפניך. וכל הכבוד לך על האומץ לשאול, ועל האופן הבוגר והמבין בה את מנסחת את השאלה שלך. רואים שאת בחורה מאוד חכמה. השאלה שאת שואלת זאת שאלה פילוסופית קשה, מפני שאנחנו בני אדם, ואנחנו חושבים בכלים אנושיים. אנחנו, במח הפשוט שלנו, מחפשים סיבה לכל דבר. התשובה "ככה", נראת לנו טיפשית ולא מספקת, ורצון מעיד בעיננו על חוסר (אם לא חסר לי כלום, למה שאני ארצה משהו?). אבל הקב"ה הוא מעל ההיגיון הזה, כמו שאנחנו לא יכולים להבין איך הוא רואה את העבר, את ההווה, ואת העתיד בו זמנית, ככה אנחנו לא יכולים להבין למה הוא רצה לברוא אדם.

עם זאת, אני אנסה לענות לך תשובה בכלים האנושיים שלנו, יכול להיות שמבחינת האמת האלוהית היא אינה לגמרי מדוייקת, אבל מנקודת המבט האנושית שלנו היא יכולה לעזור לנו להבין, ולספק אותנו. יכול להיות שאת האמת אנחנו לא מסוגלים לתפוס בשכל שלנו, אבל העיקר שנמצא תשובות שמספקות אותנו, ונותנות לנו כוחות.
הרמח"ל אומר ש"טבע הטוב- להיטיב". הקב"ה הוא הטוב המוחלט, ולכן כל הפעולות שלו הן טובות. הוא ברא את האדם כדי לעשות לנו טוב, כדי לתת לנו את האפשרות לחיות,
לעבוד את השם, ולעשות טוב. הקב"ה ברא אותנו עם פוטנציאל, ומה אנחנו נעשה עם זה- זאת כבר בחירה שלנו. את מסתכלת על העולם מסביבך, ואומרת לעצמך: "זה הכי טוב שיש? הקב"ה לא יכל לברוא עולם מוצלח יותר?" התשובה שהרמב"ם נותן לשאלה הזאת היא שהרוב המוחלט של הרע שיש האדם יוצר בעצמו, זה נובע מהבחירה שלנו. הקב"ה יכל לברוא אותנו כיצורים מושלמים, אבל אז לא היינו בני אדם, אז היינו מלאכים, ומלאכים כבר יש לו... הייחוד של האדם הוא ביכולת הבחירה שלו, בכך שמצד אחד יש לנו יצרים, ומצד שני אנחנו יכולים לשלוט בהם. נכון, זה אתגר מאוד גדול, אבל מצד שני זה גם מוסיף טעם לחיים. אני לא הייתי רוצה להיות רובוט שרק ממלא פקודות, למרות שלפעמים קשה לי לעמוד באתגרים, ולפעמים אני נופלת. אני חושבת שכשמסתכלים על המצוות באופן עמוק זאת בדיוק המטרה שלהם. להכווין אותנו, ולעזור לנו להתקדם ולהשתפר, להיות אנשים טובים יותר, ולקדם את העולם.
לגבי שאלתך השנייה, על ילדים- קודם כל, צריך לזכור שיש חיים מלאים, מאתגרים וחשובים גם בלי ילדים. זאת לא הדרך היחידה להגשים את עצמך, ולא הדרך היחידה לתרום לעולם. בשלבים שונים של החיים עומדים בפנינו אתגרים שונים. ועם זאת, כמו שאת אומרת, הצורך בילדים הוא צורך עמוק. אנשים רוצים ילדים. למה? ככה! זה באמת לא כל כך הגיוני... וזה אולי יכול לתת לנו כיוון למה הקב"ה ברא את העולם. האדם נברא בצלם אלוהים, ומכיוון שאלוהים הוא הטוב האדם מנסה להתחקות אחרי תכונותיו. כמו שהקב"ה גמל איתנו חסד אין סופי וברא אותנו ככה אנחנו רוצים להעניק חסד אין סופי לאחר. אף אחד לא הבטיח שהחיים של הילדים שלנו יהיו טובים, יתכן שאת צודקת, ויהיה להם גם קשה, אבל הניסיון זאת המטרה שלנו. אם אדם לא נולד, הוא לא חווה צער וכאב, אבל הוא גם לא חווה אושר ושמחה. היית מוותרת על זה?
מעבר לזה, ילדים זה לא רק סיפוק הרצון שלנו, זאת גם מצווה. הקב"ה ציווה עלינו להביא ילדים, ואנחנו צריכים לנסות ולהגשים את הציווי הזה. כי זאת המטרה שלנו בחיים- להגשים את רצון השם. גם אם אנחנו לא מבינים למה. (וכמובן שהעיקר זה הניסיון, ואף אחד לא יבוא בטענות למי שלא הצליח).
נכון, מן הסתם הילדים שלנו ימשיכו את השרשרת, יעבדו כל החיים על המידות שלהם, וינסו לעבוד את הקב"ה בדרך הטובה ביותר, ויביאו ילדים שימשיכו את השרשרת. אבל זה לא דבר רע, אחרי הכל, איך אמר קהלת:
"סוף דבר, הכל נשמע, את האלוהים ירא, ואת מצוותיו שמור. כי זה כל האדם".
שלך, יעל
yaelkagam@gmail.com