שאלה
שלום כבוד הרב!
ישנה ילדה בכיתתי שאין לה כ"כ חברות והיא די חסרת ביטחון. היא מאוד נדיבה (יותר מדי) והייתה לה חברה מאוד טובה בשכבה. החברה הזו מאוד פגעה בה והיא היתה מאוד נסערת וסיפרה לע הכל:מה שהיא עשתה לה איך שהיא ניצלה אותה וכו'... היא מקפידה על לשון הרע אבל אני לא חושבת שבזה היא כל כך שמה לב.
האם חטאתי. בסך הכל רציתי שיהיה מישהי דבר איתה על הבעיות שלה....
תשובה
שלום וברכה
החפץ חיים פוסק בספרו כי אם חברה נזקקת לפרוק את כאבה הגדול, ואת משמשת לה כאוזן קשבת, זהו חלק בלתי נפרד מדיני "לשון הרע לצורך", ולא רק שלא עברת עבירה, אלא להפך - עשית את הדבר הנכון והחשוב.
אולם, את חייבת להקפיד על כך שלא תתייחסי לדברים שהחברה שלך סיפרה לך כאל עובדות. את צריכה להתייחס אליהם כאל הדרך בה החברה שלך רואה את הסיפור. לא שמאת את הצד השני, ואין את יודעת את זווית הסיפור של זו שנחשבת כזו שפגעה. לא זו בלבד, אלא שטבעי הדבר שכל אחת רואה את הדברים מזווית אחרת, וייתכן שאף יתברר שדברים נעשו בכוונה אחרת לחלוטין.
על כן, קיימי שיחה פנימית בתוך עצמך, והבהירי לעצמך כי כל מה ששמעת הוא במסגרת הכאב של החברה שסיפרה לך את הסיפור וזווית הראיה שלה של העניין. עודדי אותה, חזקי אותה, חבקי אותה, והתייחסי לדברים כאל דברים שכך רואה אותם חברה שלך - ואז תינצלי מלשון הרע.
כל טוב