לשון הרע

שלום וברכה

במקום תשובה אני שולח לך שאלה ישנה ישנה שהופיע בשו"ת והתשובה שביחד עימה.

כל טוב




לפעמים אני נפגשת עם חברה "על כוס קפה" ואנו מלבנות נושאים שונים הקשורים ליחסים הבינאישיים שלה עם בני משפחתה, ולהיפך. מתוך השיחה עולים פתרונות, ולפעמים עצם השיחה מכניסה דברים שנראים נוראיים לפרופורציות. בסוף השיחה תמיד היא מודה לי שזה עזר לה מאוד לראות את הדברים אחרת, ובכלל להוציא קיטור... אני שמחה להרגיש שעזרתי, אך תמיד ברקע ישנם סימני שאלה לגבי הלכות לשון הרע, בפרט שאני מכירה את הנפשות הפועלות. איפה עובר הגבול בעניין הזה?




שלום וברכה
דיני לשון הרע הם אחד התחומים העיקריים בהלכה בהם ההלכה מתייחסת לכוונה ולהקשר בצורה משמעותית ביותר. בעוד שבדיני כשרות, לדוגמה, אין כוונתו של האדם ומגמתו מעלה באופן עקרוני (מלבד בסוגיות הנאה הבאה לאדם בעל כורחו ודבר שאינו מתכוון) הרי שבלשון הרע הדברים שונים לחלוטין. דוגמה לדבר: דיני שידוכין, בהם נדרש האדם לומר את אשר עימו באופן מלא, וכן בדיני לשון הרע שבין איש ואשתו.
על כן, המציאות אותה את מתארת היא מציאות מעין זו, שמותר בה לשמוע לשון הרע כיוון שההקשר והמגמה שונים. ברם, ישנן שלשו הדרכות הלכתיות חמורות ביחס לכך:
א. הכוונה - הכוונה שלך עצמך צריכה להיות לשם שמיים ולא לצורך העניין או הרכילות. אחת הדרכים המובהקות להשיג כוונה זו היא להיזהר ולהחמיר בענייני לשון הרע אחרים שאינם בשיחה אותה את מתארת. את צריכה להקפיד כי במקומות בהם אין צורך שתשמעי דברים את אכן אינך שומעת ואינך מדברת עליהם, ועל ידי כך תבני את עצמך בתור מי שאכן מכוונת לשם שמיים ולא עוטפת יצריות בהלכה.
ב. הדרכים - החפץ חיים קבע שבעה תנאים לשמיעת הדברים. לא כל השבעה מתאימים למציאות אותה את מתארת, אך באופן עקרוני את צריכה להקפיד שלא לגלוש, שהדברים יהיו ענייניים וכדו'. מוכן כי אין את יכולה לשבת מולה ולהקפיד הקפדה מתמדת ולבלום את פיה כל אימת שהיא גולשת, אך באופן כללי כדאי שיהיו גבולות.
ג. כל מה שאת שומעת לא די בו שהוא נחלתך בלבד ואין את מפיצה אותו, עוד את מתייחסת אליו בתור סיפור ששמעת מהאישה ולא כעובדות. גם ההלכה וגם מציאות החיים מלמדים כי לכל מטבע שני צדדים ואין אדם רשאי לשמוע דברי בעל דין קודם שישמע את חבירו. משום כך את צריכה להתייחס לדברים שאת שומעת לא כעובדות אלא כסיפור הדברים מנקודת המבט הסובייקטיבית של האישה שאת יושבת עימה, ועל ידי כך את נזהרת מעיקר דין לשון הרע.
אני מבקש להדגיש כי הגבלות אלו אסור להן כי ירפו את ידיך מלעשות זאת, ואל תחילטי כי כיוון שהדבר כל כך מסובך ונוגע באיסורי תורה את מעדיפה שלא להיכנס לתמונה ולהתרחק. זוהי חומרא של חסיד שוטה. זכות גדולה היא להיות אוזן קשבת לאחר, וזו מצווה שאין כדוגמתה. על כן נקודת המוצא שלך צריכה להיות הפוכה - את מקשיבה וזהו הנתון, ומחפשת דרכים כיצד לעשות הקשבה זו על הצד הטוב ביותר.
כל טוב