לשון הרע וכיבוד הורים

שלום וברכה
יישר כוח על האחריות ועל הרגישות
זו כמובן מציאות מביכה מאוד.
עם מציאויות מביכות מתנהגים בצורה של פירמידה.
ראשית, מתחילים בשורש של הרצון הפנימי של השומע. על השומע לחוש תחושות פנימיות של התנגדות, של אי-רצון לשמוע, של הכרעה שלא להאמין למה שהוא שומע וכדו'. כל התמודדות עם מציאות של חטא שנכפתה עלינו מתחילה בהתכווננות הפנימית שלנו, וברצון שלנו שלא להיות שם.
שנית, מנסים ככל יכולתנו להאיר את המציאות באור טוב יותר. לאמור: לא גוערים בהורים, אולם מנסים להסיט את הדיבור למקומות טובים יותר, מציעים להסתכל על השיפוט שלנו מנקודות מבט אחרות הדנות את האדם לכף זכות וכדו'. לא תמיד זה מצליח, ולפעמים זה עצמו גורם לאמירה יותר גדולה של לשון הרע כי הדבר מרתיח את הסובבים אותנו (אבק לשון הרע), אולם פעמים רבות זה טוב.
שלישית, במצבים שאפשר, מנסים לומר בעדינות כי אנו עצמנו מעדיפים שלא להיות שותפים בשיחה על דברים רעים של אחרים. כאמור, לא מוכיחים את ההורים, אלא מדברים על עצמנו ועל הרצון הפנימי שלנו שלא להיות שותפים בלשון הרע

האם את יכולה ללכת בדרך זו ?

כל טוב