שאלה
שלום
רציתי לשאול אם חס ושלום למרות כל הפעילות והמאמצים והתפילות ושאר המעשים, ההתנתקות תצא לפועל, איך אמורים להתייחס לזה? האם זהו רצונו של הקב"ה? האם משהו בהתנהלות ובעשיה שלנו לא היה נכון? איך אפשר להסביר את זה? מאוד קשה לי לחשוב על זה ולהבין את ההשלכות מבחינה אמונית.
מתוך תקווה שיתקיים "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"
תשובה
מצטרף לתפילתך שגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון לא יצא אל הפועל. אין אנו יודעים את תכניותיו של הקב"ה אנו יודעים מה שאנחנו צריכים לעשות. וגם אם בסופו של דבר לא נצליח צריכים אנו לקבל את הדברים כמות שהם. גם כאשר יש קרוב משפחה שהוא חולה מאוד אנו לא נפסיק להתפלל להחלמתו ואם חלילה הלך לעולמו נקבל דין שמים עלינו. דבר אחד ודאי התפילות והמעשים הטובים אינם אנרגיה שהתבזבזה אלא נזקפת היא לזכות עם ישראל. גם אם חלילה גזירה רעה זו תצא אל הפועל אין זה אומר שדרכנו אינה נכונה. בפרשת מסעי נאמר: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ... ואלה מסעיהם למוצאיהם." עמדו הפרשנים על השאלה מדוע בתחילה נאמר מוצאיהם למסעיהם ואח"כ הפוך. התשובה פשוטה יש מסעות שעשו ישראל לכיון ארץ ישראל ויש מסעות שנראו כאילו חוזרים למצרים. ואע"פ שהיו מסעות שנראו מנוגדים למטרת היעד בסופו של דבר היעד הושג.
בברכה
התשובה נכתבה על ידי הרב אביגדור שילה