לצאת החוצה (דבר תורה קצר לסוכות)

שלום רב,
אנחנו צריכים להבין שיש משמעות מיוחדת לכל חג, ובסוכות המצוות והעשייה היא שונה מאוד מראש השנה ויום הכיפורים והימים הנוראים.
בימים הנוראים היינו צריכים כל הזמן להקשיב לעצמנו, לראות איפה אנחנו נמצאים. לשמוע קול שופר, לאכול בערב יום כיפור ולצום ביום כיפור, להתוודות על עבירות שעשינו, התמקדנו בתיקון האישי שלנו.
אחרי שעסקנו כל כך הרבה זמן בתיקון האישי, הגיע הזמן לצאת קצת החוצה, להסתכל על אנשים אחרים, לראות איך אנחנו מגיעים אליהם.
לכן גם המצווה החשובה בסוכות היא מצווה שעוסקת לא באדם פנימה, לאכול, לשמוע או להתענות, אלא במיקום החיצוני של האדם. איפה תהיה בחג? בסוכה כמובן!
ברור לנו שאנחנו לא יכולים לתקן את עצמנו, ולהשאר בבית, אלא כדאי וצריך לראות איפה אנחנו מוציאים את הכוחות הללו החוצה, איך אנחנו יכולים ללכת עם זה הלאה, ולהביא עוד אנשים איתנו!
מעניין, שגם הקרבנות שמקריבים בחג הסוכות, הם נחשבים לקרבנות שאנחנו מקריבים עבור אומות העולם, שבעים פרים כנגד שבעים אומות, כי עכשו אנחנו מנסים לצאת מהגבולות ולהשפיע על כל העולם.
הביטוי הנוסף לזה הוא מספר הפעמים הרב שהתורה כותבת לנו שיש לנו מצווה לשמוח בסוכות, שלוש פעמים התורה מציינת לנו את המצווה הזו. מדוע?
כי להיות עצוב אפשר לבד, אבל להיות שמחים כמעט תמיד צריך שותפים, מי שבדכאון רוצה להיות לבד, אבל מי ששמח רוצה לשתף אחרים, השמחה הגדולה צריכה להופיע בחוג המשפחה והחברים, וגם אנשים נוספים.
גם שמחת בית השואבה בבית המקדש, שהיתה נחוגה כמעט כל יום כל היום, היתה ביטוי לצד החברתי של חג הסוכות, שהשמחה בו נחוגה ברוב עם ובדיבוק של אנשים רבים.
וגם, מעניין שעל מצוות לולב וארבעת המינים נאמר בתורה "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" המצוה של ארבעת המינים היא חלק ממצוות השמחה שבחג הסוכות.

אז אחרי שבראש השנה ויום הכיפורים היינו בבית הכנסת כל היום, וחשבנו בעיקר איך נוכל לתקן את עצמנו (וזו אכן היתה השליחות שלנו באותו זמן), עכשו הפעילות העיקרית היא איך לצאת החוצה ולהשפיע, לשתף עוד אנשים בהצלחה!

שיהיה לנו חג סוכות שמח!!
חברים מקשיבים