שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב שרלו הי"ו.
קראתי תשובה של הרב הי"ו גבי הפתיחות והסגירות בישיבות הקו.
אני רוצה לשאול על הנק' שהרב צייו, בנוגע לכניסת הספרים לביהמ"ד.
למיטב הבנתי דעת הרב היא שכל ספר שכותבו איננו אפיקורס ל"ע, או מבזה ת"ח ר"ל, יורשה להיכנס לספריית ביהמ"ד.
לענ"ד הרב צודק ביותר. חשוב המגוון של דרכי עבודות ד' והשיטות בעבודה הנ"ל.
אמנם אני חושב (לא בתור ראש ישיבה או משהו בסגנון, כיוון שאני רק תלמיד בראשית דרכו. ע"כ אני רק מקשה קושיות בכבוד ובנימוס ולא קובע) שהתלמידים עלולים להתבלבל מרוב שיטות ודרכים. הרב לא חושב שיש להקל על משאם מעט, ולצמצם את לימוד הדרכים והשיטות בעבודת ד' רק לדרכה של הישיבה, ולאחר שהתלמיד יגדל בתורהו ביראה די צרכו יבחר לעצמו את המקום בו הוא רוצה להיות, מבחינה רעיונית ומבחינה הלכתית?
תודה לכבוד הרב הי"ו.
תשובה
שלום וברכה
איני יודע על איזו תשובה מדובר. אני מעריך שמדובר בתשובה ישנה מאוד, ואיני יודע מה המצב כעת.
עמדתי ביחס להכנסת ספרים לבית המדרש היא שספר הנכנס לבית המדרש צריך לעמוד בשני קריטריונים:
א. הספר נכתב מתוך אמונה חד משמעית בתורה מן השמיים.
ב. הוא נכתב בדרכי הכתיבה של כתיבה תורנית במובן הרחב מאוד של המילה, ללא ביזוי ת"ח, ובהמשך מסורת ישראל.
אני מבין את החשש מבלבול, ודברים שכתבת נכונים הם.
מאידך גיסא, קיים חשש לסגירות, לאטימות, לחיים בבועה רוחנית, ולהפסד כל מה שנוצר דווקא מתוך הסערה הרוחנית הפנימית.
על כן, תפקידה של הישיבה הוא לסייע בפילוס הדרך בין העמדות השונות, וכך גם מתברכים מריבוי דעות וגוונים, וגם לא מאבדים את הצפון.
כל טוב ויישר כוח