שאלה
שלום.
כשהייתי קטנה (וטיפשה..) "איחלתי" למישהו שלא יהיה לו ילדים. ועד היום אני מצטערת על זה מאד מאד.האם יש דרך שאני יכולה לתקן את זה? מה אני אמורה לעשות?
תשובה
ברגע שפוגעים באדם בדברים צריך לבקש מחילה,עד שיסלח. כותב הרמב"ם: "...ואפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו עד שימחול לו" (מ"ת,תשובה,ב,ט). את יכולה לומר לו שלא התכוונת,לא חשבת מה משמעות של מה שאמרת,או פשוט לומר שאת מתנצלת.
כל זאת בתנאי שאת יודעת שהאדם שלו אמרת את הדבר לא יפגע שוב או יזכיר לו נשכחות ובכך יזיק יותר משיועיל. כגון: אדם שנשוי הרבה זמן ואין לו ילדים,יכול להיות שהוא עקר.
באותו עניין חשוב שנדע מה ערכם של מילים-כמה כח יש במילה. אנו יכולים ל"הרים" ולעודד בן אדם בעזרת מילות עידוד פשוטות, ומאידך כמה רע אפשר לעשות לאדם בגלל לשון הרע או העלבת חבר. לא במקרה רבות ממצוות התורה הם בפה בלבד כגון מצוות תפילה. ואצוטט את פרוש רקאנטי לפסוק "לא תקלל חרש" בויקרא יט,יד: "כבר הודעתיך עוד בסוד הברכות והתפילה כמה גדול כח הדבור לפעול הן לטוב והן להפך,כי האותיות ביוצאם מהפה עושות רושם באויר ופועלות למטה...".
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' צורי וגואלי
שי
צוות ישיבת הר עציון