ללא נושא

ל' נחום היקר הי"ו
לא מעמדו של יום ירושלים יורד מ'דחי אל דחי'(כדבריך) אלא מעמדנו אנו כבני הדור הזה. התהליכים האחרונים השתרחשו בזירה המדינית היו כפולים. מאחרוי מסווה של שאיפה לפתרון מדיני, הוסתרה באופו מקיאבלי מגמה חארת לגמרי, והיא: חילון החברה הישראלית. מה הפלא שירושלים עיר הקודש, מרכז הקודש וסמל הקודש לדורותיו הייתה הראשונה לשלם מחיר מגמה פסולה זו?! היש להזכיר שכאשר עלו לשלטון בשנים האחרונות לעיתים מנהיגים המזוהים עם הימין (אם בכלל יש עדיין דבר כזה בארצנו) הלשון הציורית בה בחרו כדי לציין זאת הייתה: 'ירושלים נצחה את תל-אביב?!
אבל הקודש אינו ניתן לנצחון, ובודאי לא בעמנו, עם ישראל, שכל חייו סובבים סביב הקודש, ולכן גם יום ירושלים ישאר לנצח ביטוי לנס של הקב"ה לדורנו. ואף אם כל העולם ינסה להתכחש לנס זה, לא נינע, ונמשיך להודות לה' על ניסיו, אף אם נישאר בודדים זמן מה. בסופו של דבר האמת האלהית תנצח.
בברכת יום שחרוו עיר הקוד שמח