שאלה
שלום לכבוד הרב,
פעמים רבות אני שומע שחשוב מאוד ללמוד תורה בחברותא,ואני אכן מבין את המעלות של צורת לימוד כזאת.
כמו כן שמעתי שחשוב ללמוד את התורה מפי תלמידי חכמים מתוך שלשלת הקבלה של התורה.
אולם כחוזר בתשובה שלא זכה ללמוד באופן מסודר מגיל צעיר, רוב הלימוד שלי ויסודות האמונה שלי הם מלימוד עצמי ונראה שאף על פי שאני לומד היום תורה גם בצורה של חברותא וגם בצורה של שיעורים מפי רבנים רוב הידע שלי והיסודות שלי יהיו כאלו שבאו מלימוד עצמי.
ככלל, אני יודע ומרגיש באופן מובהק ביותר שאני מפיק תועלת רבה הרבה יותר מלימוד עצמי (אפילו בצורה די קיצונית),הן מצד ההעמקה והן מצד הפנמת הדברים וזכירתם,ואכן צורת לימוד זאת (שזכתה לסיעתא דשמיא גדולה בזמנו,באופן ברור) היא שהקנתה לי בסיס רחב ביהדות ובתורה ודרכה זכיתי לחזור בתשובה.וכן ההנאה מלימוד עצמי אצלי גדולה פי כמה גם כן.
האם יש בעיה שרוב הידע שלי והשקידה שלי בתורה יהיו מלימוד עצמי ? האם יש בכך פסול ?
(מלבד רכישת הכלים והיסודות כמו בלימוד גמרא וכדומה שלשם כך באתי ללמוד במקום מסודר שמלמדים תורה לחוזרים בתשובה,אינני מפרסם את השם משום הפומביות של הבמה הזו).
תודה !
תשובה
שלום
'חרב על הבדים ונואלו' ודרשה הגמ' חרב על מי שלומד לבד. יש צורך ועניין ללמוד עם חברותא, וזה חלק מקניין תורה.
לא רק בשל הטעות הקרובה למי שלומד לבד, אלא גם בשל עצם היחס לתורה שצריכה עיון ושכל מיוחד של תורה, וכדברי המהר"ל בנתיב התורה שכאשר לומדים בחברותא אזי השכל של תורה יוצא בין שני הלומדים.
אמנם יש מהאחרונים שכתבו שלימוד עם ספר יש בו צד של חברותא, אך זה קלוש ולא עיקר.
לכן יש פסול בזה שאתה לומד לבד, ובעיקר בשנים הראשונות. לך ומצא חברותא ותתגדל בתורה כהוראת רבותינו.
בהצלחה