לימודי ספרות

שלום רב,

נתחיל מהשאלה לגבי לימוד פילוסופיה:
אין בעייה עקרונית בלימוד פילוסופיה, להיפך חלק ממצות אמונה וידיעת ה´ היא לחקור ולהעמיק בהבנת העולם, ומתוך כך להבין מהי הכוונה כשאנחנו מדברים ומתפללים על ה´, ולהבנה טובה יותר של המציאות הרוחנית שבה אנחנו חיים.
יחד עם זאת חז"ל בכל הדורות העבירו ביקורת על אנשים שלומדים פילוסופיה תוך התעלמות מהמקורות היהודיים, ומהתייחסות לאמונה באל אחד, כי במהלך לימוד פילוסופיה מעלים שאלות חשובות, אבל בלי הכוונה נכונה התשובות עליהן עלולות להוביל לכיוונים לא נכונים, או סתירה למה שנראה ללומד כיהדות (ולא תמיד באמת מה שנראה לנו שהיהדות שוללת, היא באמת שוללת, לפעמים אנו נתפסים לכל מיני דעות שאנחנו שומעים מכל מיני אנשים, ואין זה אומר שזו היהדות באמת).
בקיצור אין שום בעייתיות בלימוד פילוסופיה אם לומדים ושמים לב שכל שאלה באמונה שעולה, תבוא לבירור לבד או מול רב.

לגבי לימוד ספרות, שיש בה תיאורים לא כל כך צנועים.
ראשית, נבהיר את חשיבותה של הספרות והיצירה היהודית, הרב קוק כותב שאומנות וספרות הם דברים חיוביים מאוד, ותפקידם הוא גדול מאוד: להוציא ולבטא את כוחות הנפש של האדם, ולהראות לו את הכוחות הגדולים שקיימים בנפשו, היוצר מצליח לבטא את כוחות הנפש הגדולים האלו, ולהדגים אותם באומנות רבה ע"י יצירה או בכתיבה, וכך להראות לאדם אילו כוחות נפשיים גדולים קיימים בו.
יחד עם זאת, רגש האהבה שבין איש לאשה הוא רגש חשוב וגדול מאין כמותו, רגש אלוקי, שנועד להוביל לשלימות בעולם ובאדם, ואסור שיבוא לידי ביטוי בצורה שמקטינה אותו, ומחטיאה את מטרתו האמיתית, ואת הפעולה הגדולה והרחבה שהוא אמור לפעול על הנפש. ספרות שמסתכלת על פרטים מסוימים, ורואה אותם באור כל כך לא נכון, ולא אמיתי, עלולה להשפיע גם על הנפש של מי שצורך אותה, ולגרום לו להסתכל על הדברים בצורה לא נכונה.
בלימודי ספרות, כפי הנראה, יש תכנים רבים בעייתיים, פרט לבעייתיות שנמצאת בדברים לא צנועים יש בעיות נוספות, כמו תכנים רוחניים שאינם לרוחנו, דעות של כפירה בה´ שמופיעים בכל מיני ספרים, או כפירה במוסכמות החברה, אשר נלמדות בחוגים לספרות כחלק מהיצירות הספרותיות.
באופן כללי, אם כבר הגענו לפקולטה לספרות, ואנחנו לומדים ספרות באוניברסטה שאינה מתעניינת בתכנים היהודיים שבספרים, וכמובן שלא מעמתת את התוכן עם התכנים הרצויים, אנחנו צריכים לדעת איך להתמודד עם התכנים הללו, שכבר קיימים בספרים והם חובה בלימודים. והדבר הראשון החשוב הוא לפתוח עין ביקורתית, עצם זה שאנחנו שואלים ומבררים, וחושבים על מה שאנחנו קוראים ולא מקבלים אותו כפי שהם, זה כבר טוב, וזה אומר שאנחנו ביקורתיים, מה שכבר מפחית את השפעת הדברים על נפשנו, כי ככל שההשפעות גלויות יותר ואנחנו מודעים להם יותר, הם בעייתיות פחות.
מכיון שהדבר תלוי גם בדרכי הנפש של כל אחד ובהרגשותיו, ברור לי שלא ניתן לומר למי שנמצא בפקולטה לספרות, ושם הוא רואה את עתידו, להמנע מלימודים שם, ולכן אציין כאן שני כיוונים עיקריים להתמודדות:
א. אם מעדיפים לא להתקל בכלל עם כל בעית צניעות מכל סוג שהוא, כי מרגישים שזה משפיע על הנפש לרעה, ניתן לקרוא תקצירים באינטרנט של הספרים, שבדרך כלל מעקרים את כל הבעיות האלו, וגם את חווית הקריאה...
ב. ניתן פשוט לנסות לסנן סינון עצמי של כל החלקים האלו, לקרוא את הספר, ולהשתדל שלא לקרוא את החלקים הלא כ"כ צנועים, ואם קוראים בטעות, להמשיך הלאה ולא להתעכב על זה, לא כדאי לנסות להוציא את זה מהראש, כי בדרך כלל מה שמנסים להוציא מהראש לא יוצא, אלא להיפך נכנס חזק יותר... (יש סיפור על מלך ששאל חכם יהודי, מה אני אחלום הלילה? והוא אמר לו שהוא יחלום שמלך אחר שובה אותו, ומרוב זה שהוא חשב על זה כל היום ופחד מזה, הוא באמת חלם על זה בלילה, בקיצור, מה שחושבים כל הזמן, משפיע הרבה יותר, מאשר אם מקטינים את ההשפעה על ידי זה שלא מייחסים חשיבות רבה לזה) אם סיימנו לקרוא נעבור הלאה.
כמובן, תמיד מומלץ לקרוא ספרים כנגד שיעזרו לנו לבנות השקפה נכונה על החיים בכלל, ועל הצניעות בפרט.

מקווה שהועלתי,
וכמובן, בהצלחה בלימודים
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com