שאלה
שלום! כשהרופאים חשבו שיש לחמותי את המחלה בכליות היא אמרה לעצמה שהיא מבקשת מהקב"ה שישלח לה רפואה על מנת שתוכל לחתן את האחייניות היתומות שלה ובליבה חשבה על כך שהיא רוצה ללוות אותן לחופתן (במקום אמם, התברר לאחר זמן קצר שהרופאים טעו ושחמותי בריאה.כעת כשהאחיינית שלה לא בחרה בה ללוותה לחופה (אלא את אחותה) היא שואלת האם יש בכך מן נדר שעליה ללוות בכל זאת את האחיינית על מנת לקיים את מחשבתה. תודה!
תשובה
שלום
א. ע"פ מה שאת מתארת נראה שאימך בסה"כ ביקשה בקשה מאת ה', שהיא רצתה להגיע לרגע מיוחל. זה לא נשמע כמו נדר.
ב. גם אם היה נדר, אין ספק, שהנדר היה על דעת זה שהיא תתרפא ממחלה, שכאמור כלל לא הייתה לה. א"כ מי שנדר על דעת משהו שהתברר שאינו נכון, ניתן לפתוח לו את הנדר ע"י שאלה לחכם.
ג. גם אם היה נדר, ולא ניתן להתירו. אדם לא יכול לאסור על אחרים דברים. אני לא יכול לנדור שאדם אחר לא יאכל משהו. לכן אין כל תוקף לנדר שהיא תלוה כלה, אם הכלה לא מעונינת.
בחיבור של א', ב' וג', נראה פשוט שאין היא חייבת ללוות את האחיינית.
מכל מקום, אם אימך חשה שהדבר רובץ עליה, שה"טעות" הרפואית הטובה נבעה בכל זאת מהנדר. אזי אני ממליץ שתצעד קרוב לכלה עד כניסתה לחופה. הדבר לא יפריע לאיש, ואימך ודאי תרגיש שבכך יצאה ידי חובה.
כל טוב