לומר נשמת כל חי?

בעזה"י

שלום,

האם את מתביישת בכך שהקב"ה נתן לך מתנה?

אנחנו מתחילים כל בוקר את היום באמירה "מודה אני לפניך מלך אל חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך".

אנחנו מודים לקב"ה על כך שאנחנו חיים, על העולם מסביבנו, על כך שיש לנו משפחה תומכת ואוהבת, על כך שיש לנו עבודה שמפרנסת אותנו, על כך שאנו אנחנו!

למען האמת אני כל הזמן חושש שאיני מעריך מספיק את הדברים הללו...

תפילת נשמת כל חי היא תפילה נפלאה שיש בה הערכה גדולה ותודה גדולה על כל העולם, על כל הטבע, על כל החיים.

אין זה משנה אם את דתיה או חילונית זה אפילו לא משנה אם את יהודיה או לא- כולנו צריכים לדעת מדי פעם לעצור ופשוט להגיד "תודה!" לא לקחת את כל מה שמסביב כמובן מאליו, להעריך את כל מה שיש לנו.

אני מבין שקצת מביך אותך לומר את הדברים הללו בפני אנשים אחרים-אבל אם תחשבי על זה כך, כהכרת תודה פשוטה שנועדה לעצור ולהעריך את מה שיש, את מה שהקב"ה נתן לנו- זה לא כל כך מופרך.

אפשר אולי להתיר את הנדר על ידי רב, אפשר אולי "להמיר" בהודיה אחרת- אבל לדעתי, אסור לך לפספס את ההזדמנות לאסוף 10 חברות או קרובות משפחה או אפילו סתם שכנות או חברות של חברות ולעשות "מסיבת הודיה" לא על איזה נס גדול ועצום- אלא על השמחות הפשוטות, שמחות קטנות של יום חולין. אפשר שכל אחת תספר על דבר טוב שקרה לה או שיש לה והיא לא מעריכה אולי מספיק...

אם תכניסי עומק לתוכן של ערב כזה, אם תעלי על פני השטח את המשמעות העמוקה של נשמת כל חי- תגלי כמה היא באמת באמת שייכת לכולנו!!!

(ובכלל היום זה מאד טרנדי ופופלורי "לחזור קצת לשורשים ולמקורות" ובייחוד עם תפילה כל כך יפה!!!)

"אפרוש לך כפי ואקוד על אפי בעת אפתח את פי בנשמת כל חי" (ר' אברהם אבן עזרא)

בברכה

אור

צוות ישיבת צפת