לומד בישיבה קטנה ולא ברור לי למה לצפות

לשואל היקר והאהוב שלום!
קודם כל נפתח בכמה ישר'כויחים ואשריכ'ים. אשריך שאתה זוכה ללמוד תורה ברצינות בישיבה קטנה! אשריך שיש לך שאיפות של קדושה, להרבות תורה בעם ישראל! ועוד אשריך אחד: אשריך שאתה שואל את השאלה הזו, ולא נופל או מתייאש (רק קצת...). אשריך שאתה יודע לשתף אחרים בנקודה פנימית ורגישה. זה המון!

אתה מרגיש שהחלום שלך התנפץ. מכיוון שלהערכתך יש חכמים ממך בשיעור. אתה מניח שלא תוכל לממש את החלום שלך להיות רב גדול שיעשה דברים משמעותיים בעם ישראל, כמו שתמיד חלמת.
אז קודם כל משהו לגבי החלום: הגמרא אומרת (ברכות נ""ה א) ש'אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים' ויתכן שהיא מתכוונת גם לחלומות ולשאיפות מהסוג שתיארת, כמו שיש לכולנו. יש לנו איזו שאיפה טובה, חיובית, כשירה, ואנחנו מלבישים אותה בתוך פרטים רבים נוספים שלא הכרחיים. לכן הם נקראים דברים בטלים - כי בסופו של דבר הם יתבטלו, כלומר לא בהכרח יתקיימו. החלום יכול להתקיים גם בלעדיהם. תתקן אותי אם אני טועה: הגרעין הפנימי של החלום הוא 'לעשות טוב', 'לקרב אנשים לקב"ה' וכו' , וממילא החלק של ה'להיות רב גדול ומשפיע' הוא לא הכרחי, כי הרי יש הרבה דרכים לעשות טוב ולקרב לקב"ה, ואולי יש דרך אחרת שיותר מתאימה לנו. נכון? אנחנו מתארים לעצמנו את הגרעין הפנימי של החלום באיזושהי צורה מוגדרת, אבל יתכן שה' רוצה שנממש אותו באופן קצת אחר.
נו, אז איך אני יכול לדעת מה לעשות בחיים, ומה צריכות להיות המטרות שלי? אז קודם כל, מטרתנו היא לעשות את רצון ה' מאיתנו. מסיבה פשוטה: בשביל זה הגענו הנה. הנשמה ירדה לעולם על מנת לקיים מצוות, ללמוד תורה, ולעשות את התפקיד המיוחד והאישי שלה, ואף אחד לא יוכל לעשות אותו במקומה! ממילא המטרה שלנו היא לאו דווקא להיות רב גדול ומשפיע, אלא לקיים את רצון ה' מאיתנו. אולי הוא רוצה שאהיה נגר?
אמנם ללמוד תורה בשלב הזה של החיים זה דבר שמתבקש מכל אחד, גם ממי שמתעתד להיות נגר (ואולי ממנו נדרש אפילו יותר, כי מתי עוד תהיה לו הזדמנות ללמוד בהשקעה ובהתמדה כמו עכשיו?). גם נגר לעתיד צריך ללמוד את כל מה שהוא יכול בתורה, לדעת ולזכור. למה? כי לימוד תורה זו מצוה (ואפילו חשובה יותר ממצוות אחרות), וגם נגר חייב במצוות. ומעוד סיבה: בשלב הזה של החיים כל אחד בונה את הבסיס שאיתו הוא ימשיך הלאה, ועליו הוא יבנה את הקומות הבאות של חייו. ממילא יוצא שצריך ללמוד תורה בהתמדה, בלי קשר לשאלה מה אהיה בסוף.

בשורות האחרונות שלך רמזת לשאלה יסודית מאוד: איך אדע באיזה כיוון לבחור בחיים, ולאיזה כיוון ללכת? קודם כל, אין מה להלחץ. אני מניח שאתה בן 15 בערך, ואתה לא נדרש להחליט החלטה משמעותית בשנה שנתיים הקרובות. תלמד, תשמח, ותשאיר את ההחלטות הללו למועדן. אז כבר יהיה לך יותר נסיון חיים, תדע יותר, ותכיר את עצמך יותר. חוץ מזה - צריך לזכור שיש השגחה פרטית, ובסופו של דבר ה' עוזר לנו להגיע למה שאנחנו צריכים לעשות פה בעולם. בכל אופן, לא נראה לי שאתה צריך לחפש עכשיו כיוון חדש לחיים, אחרי הדברים שאמר לך החברותא.

אם כן, ללמוד תורה בהתמדה - בודאי צריך, אך להיות רב גדול ומשפיע - לא בהכרח. אולי ה' רוצה שתהיה משהו אחר? אז אני מציע לשאול את השאלה ששאלת בהתחלה בצורה קצת שונה: איך להיות תלמיד חכם? כלומר יהודי שלומד תורה ברצינות ובעומק, אוהב אותה ושקוע בה, בקי ומעיין. אחרי מה ששמעת מהחברותא, זה נראה לך דבר רחוק, אולי אפילו לא בר השגה.
קודם כל, אכתוב לך משהו אישי: גם אני לא הייתי הגאון של השיעור שלי. אתה יכול ללמוד מזה שתוכל בעתיד לפחות לכתוב תשובות בחברים מקשיבים...

עכשיו ברצינות. מסתבר שבשביל להיות ת"ח לא צריך רק 'שכל' וזכרון, אלא תכונות נוספות, כשהתכונה המשמעותית ביותר היא ההחלטה ללמוד תורה ברצינות, והמוכנות להתמסר לכך, עם כל מה שנדרש לשם זה. היו כבר רבים שניחנו בשכל וזכרון טובים מאוד - ולא יצאו ת"ח מכל מיני סיבות, ולעומתם רבנים גדולים מאוד שלא היו מוכשרים באופן מיוחד. אני אתן לך רק שתי דוגמאות מפורסמות לרבנים כאלו (הדוגמאות מפורסמות מאוד, וגם אין בהן שום גנות, להפך - שבח עצום לאנשים שעמלו ושקדו). מהר"ם שיק, תלמידו של החתם סופר לא זכה לכשרונות גדולים, ולפי המסופר עליו הקשיים שהתמודד עימם היו יותר גדולים מכולנו. הוא התפלל ועמל קשה - וזכה להיות פוסק ומנהיג עצום בתקופה קשה לעם ישראל. ודוגמא שניה, רב שעוד זכיתי לראות אותו פעמים רבות - הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל גם לא זכה לכשרונות גדולים, ועמל והשקיע והתמיד, עד שזכה להיות דיין ופוסק גדול. מספרים עליו שכשהיה בישיבה הוא התקשה כל כך ללמוד עד כדי כך ששלחו אותו לקלף תפוחי אדמה במטבח! אני בטוח שאתה נמצא בבית המדרש, ולא במטבח, כך שנתוני הפתיחה שלך טובים יותר...
באופן כללי, מהסיפורים ששמעתי וגם ממה שקצת קראתי, נדמה לי שמה שצריך על מנת להיות תלמיד חכם זה לא בהכרח יכולת חשיבה מדהימה או זכרון מיוחד, אלא ששה דברים אחרים:
א. כמו שכתבתי קודם, החלטה להשקיע בלימוד, אפילו כאשר מתעורר קושי כמו מחשבות לא נעימות על עצמי, רגשות שמפריעים להתרכז, וכו'.
ב. החלטה לברר את הדברים שאני לומד עד שהם יהיו מובנים ממש, ולא רק בערך.
ג. סדר - סיכומים, חזרות וכדו'.
ד. שמירת הזמן - לא לבזבז זמן על 'דחקות' או דברים מיותרים. מצד שני גם לא 'להשתגע', כי זה יגבה בסופו של דבר מחיר גבוה. כן לישון ולאכול כמו שצריך. כן קשרים חברתיים, וכן להיות חלק מהמשפחה.
ה. תפילה על הלימוד!
ו. עבודה על המידות - גם בין אדם לחבירו, וגם על המידות שבין אדם למקום.
נדמה לי שבישיבה קטנה אלו הדברים החשובים ביותר (יתכן ששכחתי משהו).

אם כן, הגרעין הפנימי של החלום לא צריך להתנפץ! אנחנו מברכים כל יום שתי ברכות על התורה 'המלמד תורה לעמו ישראל' ו'נותן התורה'. מהראשונה אנחנו לומדים שה'מלמד' שלנו זה ה', והוא בטח יכול ללמד כל אחד - עם כל רמה של כשרון (שה' עצמו נתן לו). מהברכה השניה אנחנו לומדים שאת התורה לא רק לומדים, אלא צריך גם לקבל אותה. הדרך של הקב"ה להעביר אותה אלינו היא לא רק דרך הראש, אלא בדרכים נוספות. יש לקב"ה כל מיני דרכים לתת לנו את התורה, למשל דרך התפילה, ודרך העבודה על המידות. צריך לזכור את זה כל הזמן. כתבתי לך בקיצור נקודה שנראית לי עמוקה מאוד.

אוסיף פה עוד שתי נקודות:
א. בסופו של דבר השיעור יתפרק, וכל אחד ילך לדרכו. כשתגדל, לא תתמודד מול הקבוצה הזו, אלא מול אנשים אחרים, שאנחנו לא מכירים אותם עדיין. לכן המקום שלך בשיעור הוא לא לנצח, ולא כל כך משנה.
ב. מנסיוני האישי, ומהנסיון של רבים אחרים, החשיבה מתפתחת בדרך כלל אחרי שיעור א'. היכולות שיש לך כרגע הם רק חלק קטן ממה שה' יתן לך בע"ה בעתיד, כך שאין בכלל מה להשוות בינך לבין אחרים - בני גילך, או גדולים ממך.

אשריך שאתה זוכה ללמוד תורה, ואני בטוח שברצינות!
שה' יתן לך כוחות ללמוד בהתמדה ובשמחת חיים,
ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים!

אם משהו לא ברור בתשובה, או שלא הסכמת איתי, או שתרצה לברר משהו נוסף, וכו'... תרגיש בנח לשלוח לי מייל ישירות. המייל שלי הוא elazar72@gmail.com. תרגיש בנח, זה לא מפריע. מקסימום יקח לי זמן לענות. בשבילי זו זכות גדולה.

בהצלחה רבה, ובשמחה!
כל טוב,
אלעזר