שאלה
לכבוד הרב שלום.
אחרי שהתלבטתי עם עצמי המון זמן החלטתי לשאול לדעתו של הרב בנושא רגיש מאוד.
אני ....ונשארה לי כמה חודשים לשרת בצבא.
... אני חברה של חייל משוחרר ותלמיד בישיבת הסדר ואני התחלנו בקשר אחרי שנים של יחסים מאוד מורכבים אחד עם השני.
ברור לנו שאחרי הכרות מגיל 0 הקשר הוא משמעותי, טעון ורגיש במיוחד (וגם להורים זו חגיגה) ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון לפגוע במאומה ביחסים בין המשפחות ולכן אנחנו מתלבטים אם להמשיך בקשר או לא.
דיברנו על להתחתן אבל מכיוון שהוא משוחרר טרי מהצבא הוא רוצה להיות בישיבה כדי "לחזור לעצמו" ואז להתחתן.... בינתיים עברו כמה חודשים והוא עכשיו מרגיש מוכן ועושה את הצעדים האלה לקראתי. אבל אני עכשיו קצת חוששת שאולי גם לי יש דברים עם עצמי שאני צריכה לעבוד עליהם לפני שאני מתחתנת.
כבוד הרב, אני לא יודעת מה לעשות. יש בינינו חיבור נפשי עצום וכל פגישה שלנו היא נסיון עצום בשבילנו לא להתפתות ולעבור על איסורי ייחוד ונגיעה. אני לא רוצה להפסיד את הקשר שלנו. הוא מאוד רוצה להתחתן בחודשים הקרובים.
אודה מאוד לרב על תשובתו.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
כל כך הייתי רוצה לעזור לך.
אולם אלה שאלות שרק אתם יכולים לקבל את ההכרעות בהן, ואף אחד במקומכם לא יכול לעשות זאת. זו הכרעה אישית הנוגעת לעתיד חייכם, והיא נוגעת במקומות האינטימיים ביותר שלכם עצמכם.
מה בכל זאת אני יכול לומר ?
עמדתי העקרונית ביחס לנישואין היא ששאלת ההתאמה של בני הזוג והידיעה הוודאית ש"זה זה" אינה אומרת הרבה בדרך כלל. ומדוע ? הן בשל העובדה שקשה לדעת את ההתאמה הוודאית לפני נישואין (אפילו אצל זוגות חילוניים הגרים יחד ישנו שינוי דרמאטי לאחר הנישואין) והן בשל העובדה שבני הזוג משתנים במשך השנים, ואם כן אף שהיו מתאימים מאוד בגיל 20 הם מוצאים את עצמם בפער בגיל 30 ואין הם מצליחים להתמודד עימו.
הדבר נכון גם לגבי מוכנות לחתונה. אין אנו יודעים באמת מתי אדם מוכן. לעולם יש דברים שרוצים לסגור עם עצמנו, וגם לאחר החתונה ואפילו בגילאים מאוד מבוגרים צצות ועולות סוגיות שיש תחושה של החמצה שלא סגרנו.
על כן, צריך להחליף את השאלה. השאלה צריכה להיות האם יש לכם אמון הדדי האחד בשני כי אתם תצעדו ביחד. לאמור: גם כשיתגלו הפערים ביניכם וגם כשיתברר ששניכם עוד לא סגרתם דברים עם עצמכם – אתם תתמכו האחד בשני ותפנו מקום האחד לשני ותתקדמו ביחד האחד עם השני.
אם זו אינה התחושה הדדית ביניכם – אכן החששות שלך מוצדקים מאוד. אם את נותנת בו ובך אמון שכך תתנהגו – יכול להיות שההסתבכות שלך עם עצמך וההתלבטויות האין-סופיות מובילות לתהליכים מיותרים, וטוב יותר להתקדם ולבנות ביחד בית בישראל.
מובן כי את ההכרעה רק אתם יכולים לקבל.
כל טוב ושמחונו בשמחות