להיות בצל בסוכה - דבר תורה קצר לסוכות

האם אנחנו רוצים להיות מוסתרים ב'צל של אחרים'? מה פתאום! להיות מוסתרים בצל, זה אף פעם לא טוב, אנחנו נדחקים לפינה, ולא מרגישים מספיק במרכז הבמה.
אז מתי זה כן טוב להיות בצל של משהו אחר?
רק אם יש מולנו אור חזק שמסנוור אותנו, הדבר שהכי אנחנו רוצים וצריכים הוא שיהיה מולנו משהו שיאפיל עליו ויעשה לנו קצת צל.

מרכזו של חג הסוכות הוא ללא ספק מצוות הישיבה בסוכה. הגמרא מציינת במסכת 'סוכה' שיש לשבת בסוכה שהיא בגובה שבו האדם שיושב בסוכה ישב בצל של הסכך, וגם יחוש זאת. הדין הזה נובע מכך שישנה משמעות מיוחדת לישיבה ב'צל' בתוך הסוכה.

במסגרת ימי ראש השנה ויום כיפור אנו נחשפים לקב"ה במלוא אורו, כל האורות פתוחים מולנו - 'ה' אורי וישעי', העבודה שלנו מיוחדת, ה' נמצא כאן לידינו ומאיר עלינו, יש בכך הרבה צדדים מאוד טובים, אך בהחלט אנחנו יכולים לחוש את הקושי, בכך שהאורות הגבוהים נמצאים מולנו ומאירים עלינו, קושי שעלול ליצור גם תופעות שליליות, ולא רצויות.
למול כל האורות הללו מגיע חג הסוכות ומעמיד אותנו בצל. הסוכה היא מפלט מכל האורות החזקים האלו שהיו מולנו, והיא מכניסה אותנו לתוך הצל, בלי האור החזק שהיה לנו בימים הנוראים.
אך הצל אינו בריחה מכל האורות הגבוהים שאליהם נחשפנו בימים הנוראים, ויציאה למקום אחר, הצל של הסוכה מכונה - 'צל האמונה', כיון שהצל הזה אינו צל שבא להסתיר את האורות על מנת שלא נחוש אותם יותר, אלא צל שגורם לעמעם את האורות הגבוהים על מנת שנוכל להסתכל בהם בעיננו מבלי שום בעיות. ולהרגיש את ה' גם כשחיים בצל ובלי אורות.
למעשה, חג הסוכות נועד להיות ההמשך של ראש השנה ויום כיפור, בכך שהוא נועד לראות איך אנחנו לוקחים את הכוחות שקיבלנו בראש השנה ויום כיפור וממשיכים איתם בזמן שלא מרגישים את כל האורות המיוחדים הללו. כך אנו יוצאים לחיי היום יום עם הכוחות שקיבלנו בתחילת השנה.
אז שנזכה לשבת בצל שיביא לעיננו את האורות בצורה הטובה והנכונה.
חג שמח
עקיבא, חברים מקשיבים