לא סובל התנהגות של מישהו - על קבלת השונה

שלום לך יקרה,
את הגדרת כל כך טוב את סוג הדברים שיכולים לעצבן אותנו:
הסוג הראשון - משהו שיש גם בנו בדיוק, אבל איכשהו שאנחנו רואים את זה אצל אחרים זה מטריף לגמרי,
והסוג השני – תכונה הפוכה מאיתנו, שכשאנחנו רואים התנהגות כזאת אצל אחרים, זה מטריף לגמרי לגמרי..
אבל אם נחשוב על זה שנייה לפני שנתעצבן – זאת בדיוק עבודת המידות שלנו! ואז אפשר להתעצבן..

מה קורה בעצם?
שאת רואה אצל מישהו אחר תכונה שאת לא אוהבת בך, זה צורם לך כל כך, כי את יודעת שאת לא אוהבת את זה. עכשיו, יש לך הזדמנות לראות במו עינייך את ההשלכות של מה שאת לא אוהבת אצלך, וזה רק גורם לך להתעצבן עוד יותר, כי ידעת שאת לא אוהבת את זה אצלך. אז את מרגישה צורך לומר להם – שמעו זה מעצבן לגמרי מה שאתם עושים..
או מצד שני – שאת רואה מישהו שעושה משהו שאת ממש לא עושה, זה כאילו יש לך קצת בעלות על התכונה הטובה, נכון? ואז שמישהו בא ובחוצפתו מעיז לא להיות סבלני כמו שאת או רגיש כמו שאת או לא משנה מה – את אומרת לעצמך, בא´נה,זה לא כזה קשה להתנהג קצת יותר טוב, זה ממש מעצבן שהוא ככה!

אז מה אפשר לעשות?
כמובן שאפשר להתעצבן, אבל זה הפתרון הקל..
אפשר גם לנסות ללמוד מזה, לזהות מה שמפריע לנו רגע אחד קודם,
ואם זה תכונה שגם אנחנו מתנהגים בה ככה – לראות במו עיינינו איך זה יוצא החוצה, ולדעת שאנחנו לא רוצים להיות כאלה, לעבוד על עצמנו כדי לשנות את זה.
ואם זאת תכונה שההפך הטוב שלה טבוע אצלך, לא נותר לך אלא לשמוח, ואז להתעצבן ספם יפריע לך לכל השמחה.

זה בקשר להתנהגויות. בקשר לדעות, זה לא סוד שדעות שונות מהדעות שלנו יכולות במקרה הטוב להישמע לנו מוזרות/טיפשיות/חסרות כל ביסוס ובמקרה הרע הם גורמות לנו לחשוב שמי שהוגה אותם הוא טיפש/לא מבין וכו´ וכו´, והסוד האמיתי הוא שאנחנו צריכים ללמוד להכיל.
אדם שיודע להכיל אנשים שונים ממנו, דעות שונות משלו הוא אדם גדול.
אין צורך להסכים, או להזדהות – רק להכיל. אבל ה´רק´ הזה לא פעם די קשה, ודורש מאיתנו לבלום את עצמנו, להוריד הילוך ולהבין שמולי עומד בנאדם שונה, מדהים לפחות כמוני, אבל אחר..

שיהיה בהצלחה גדולה,
חברים מקשיבים.