שאל את הרב

לא נכנסתי להדרכה - זה אומר שאני פחות טובה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 22/01/11 21:58 יז בשבט התשעא

שאלה

שלום!

אני בשבט להבה בבני עקיבא, תמיד הייתי באה לכל הדברים וכו', אבל בכל זאת המדריכות לא ממש הכירו אותי. הן גם לא לומדות באולפנה שלי, מה שעוד יותר עזר להן לחשוב שאני שקטה ומופנמת, ולא להכיר את האישיות שלי בכלל. בסניף שלנו (ובהרבה סניפים אחרים) נהוג להכניס להדרכה - לעיתים אפילו לא באופן מודע - את הבנות שיש להן קשרים, שאחים שלהם הדריכו/מדריכים ושהן חברות טובות מחמש של המדריכות. אבל לי לא היו את הנתונים האלו, מה שהוביל לכך שלא הכניסו אותי להדרכה.

בהתחלה, הייתי ממש מבואסת. לא כעסתי על המדריכות- פשוט הייתי מאוכזבת. מאוכזבת מכך שלא ראו את האני האמיתית, את הפנימיות שלי. באמת חשבתי שאני מתאימה, אני נחשבת 'דוסה', באתי לכל הפעולות והייתי גם משתתפת פעילה בפעולות.

אז מיד התחלתי לחפש הדרכה במקום אחר. אבל בסניף כמו שלנו מכניסים גם לסניפי חוץ, כך שלא היו הרבה אפשרויות. מישהו הציע לי (מסניף חוץ) להיות המד"שית שלו, אבל חיכיתי עם זה. רציתי קודם כל לבדוק מה עם הגרעין. אני חשבתי שהגרעין הוא דבר ממש חשוב, וגם לפני שהכניסו להדרכה- התלבטתי הרבה אם אולי לוותר לגמרי על ההדרכה ולהיכנס ישר לגרעין (בסוף נכנעתי). תמיד הציק לי שלא מכניסים בנות גם לגרעין, אלא זה פשוט אלה שלא נכנסו להדרכה. זה כמובן כאב לי במיוחד כשאני נכנסתי לגרעין; נשארנו שם קומץ בנות, רובן המוחלט לא רציניות ולא ממש מעוניינות להיות שם. הן פשוט לא נכנסו להדרכה... ולא הכניסו לגרעין בנות שבאמת מתאימות אליו. בהתחלה, ועדיין, אני משתדלת להיות בגרעין והכל, אבל לקח המון זמן עד שמצאו לנו רכז-גרעין, והיו רק שתי פגישות עד עכשיו. הגרעין לא זז. ממש חבל לי על זה. וגם על זה שלא נכנסתי להדרכה, כמובן. כל הזמן ראיתי איך אני מתאימה, איך יכולתי אני למלא את התפקיד של ההיא ואיך הייתי יכולה להיות טובה יותר מזאת.

אני ממש מרגישה שאולי אני בכלל לא טובה כ"כ, עובדה של הכניסו אותי! וחוץ מזה, אני מרגישה גאווה- למה אני חושבת שאני יותר טובה מאחרות שלא נכנסו?! אני מרגישה בקיצור רע עם עצמי, מצד אחד מאוכזבת מהמדריכות (שגם עכשיו לא מתעניינות בנו אלא רק במדריכות שהכניסו), מצד שני כועסת; אני משתדלת לחשוב על הצדדים הטובים בלא להיות מדריכה ושזה לא הכל בחיים, אבל מצד שני אני חושבת שהייתי יכולה להיות כ"כ טובה בזה, יותר מאחרות. ותכלס כל האנשים הטובים שאני מעריכה,

תשובה

להביסטית יקרה,

מהשאלה שלך נשמע שאת בחורה נבונה ובוגרת, שמאוד להוטה לתרום. נשמע שכל מסגרת שבה תהיי, תרוויח. כל מי שיעבוד אתך, הוא בר מזל. אל תרגישי שאת פחות שווה, או פחות מתאימה מאחרים. את נשמעת בחורה מעולה, באמת, הלוואי שכולנו היינו חדורי מוטיבציה וכוונות טובות כמוך.

זה מאוד מובן, שכשחברות שלך מתקבלות למקום שרצית ואת לא, תרגישי דחייה. זה הכי טבעי, שתרגישי שלא רואים בך את הפוטנציאל. אבל נדמה שאת יודעת טוב מאוד מה את שווה. אז תזכירי את זה לעצמך! אל תתעסקי יותר מידי באיך המדריכות והסביבה רואה אותך. א- נכון, בני אדם לא תמיד קולטים נכון אנשים אחרים. נכון, לפעמים שיקולים אחרים מעורבים, ולפעמים קורה שבן אדם אחר בולט יותר מהשני – אבל זה רחוק מלהגדיר |אותך|. אל תתני לזה להגדיר אותך. זה מקרה אחד, ויהיו מספיק מקרים אחרים בהם יעריכו אותך. ב- אל תשכחי שיכול מאוד להיות שהמדריכות דווקא קלטו מי את, ויודעות שאת בחורה איכותית, ואו שחשבו באמת שתוכלי להוביל את הגרעין, או שזה לא סותר – זה שהן יודעות שאת בחורה איכותית עדיין לא פותר להן את ההתלבטות מול שאר הבנות האיכותיות לא פחות.

לא תמיד אנחנו מקבלים מה שאנחנו רוצים, מה לעשות? זה קורה לטובים ביותר. החיים עוד יספקו לך מספיק הזדמנויות. חלק מההזדמנויות מתפספסות, וחלק מתממשות. בן אדם צריך להתאמץ ולעשות מה שהוא יכול מבחינתו, אבל לא תמיד זה תלוי בו. החכמה היא לא לתת לאכזבה ולתחושת ההחמצה להוציא את הרוח מהמפרשים. אל תסתובבי בתחושה שאת פחות שווה מאחרים רק בגלל החמצה הספציפית הזו, חבל.

מודל לחיקוי זה דבר חיובי, טוב ויפה. "איזהו חכם-הלומד מכל אדם" (מסכת אבות ד´) אבל הכוונה היא לא שתחקי את כל המעשים והפעולות של הדמות החינוכית שלך. את בן אדם בפני עצמך ויום אחד תהיי מודל לחיקוי בפני עצמך – את היא את, והמורה שלך היא המורה שלך. תלמדי ממנה מה שאת יכולה, איפה תיישמי את זה? זה כבר פחות משנה.

אני משתפת אותך בנימה אישית, שגם אני בגילך רציתי להכנס להדרכה בסניף שלי, והמדריכות הכניסו אותי לסניף חוץ. בגלל שההורים שלי לא אהבו את הרעיון שאלתי את רב האולפנה מה לעשות והוא פסק שכיבוד הורים עולה על ערך ההדרכה. הייתי מאוד מתוסכלת שנמנע ממני לעשות משהו שהרגשתי כל כך מתאימה אליו. אבל המקרה הזה לימד אותי, שדלת אחת נסגרת – ודלתות אחרות נפתחות. לזמן מסויים הייתי פשוט מאוכזבת, אבל בגלל שחבל לבזבז את הזמן והאנרגיה על האכזבה, פניתי לתחומים אחרים. תדעי לך שהופתעתי, ממגוון התחומים שאפשר לתרום בהם. גם לי הייתה האפשרות של הגרעין, ובזמני הגרעין היה דבר חדש, היינו 5 מתנדבים ולא היו לנו רכזים. זה היה רעיון חדש לגמרי. ובכל זאת בזכות כח הרצון שלנו, סחפנו אחד את השני עם המוטיבציה. דווקא בגלל שהדבר היה מאוד ראשוני ולא מאורגן, הייתה הרבה יותר עבודה והיא הייתה הרבה יותר משמעותית. במשך שלוש שנים פעלנו בגרעין ובסוף התיכון העברנו אותו בירושה לגרעין הבא. בדיעבד הבנתי שהכל לטובה, ויכול להיות שהתרומה שלי הייתה יותר משמעותית ממה שהייתה יכולה להיות בהדרכה.

חוץ מהגרעין, בשלב מאוחר יותר קיבלתי הצעה מהקומונרית יחד עם עוד חברים להיות אחראיים על חבריא ב´, מה שנתן לי הזדמנות להרבה עשייה בסניף. וחוץ מהגרעין והסניף, בגלל שלא היה לי עול הכנת הפעולות, היה לי זמן להתנדב גם במקומות אחרים.
בדיעבד, אני חושבת, מזל גדול שלא הדרכתי בסוף. זה לימד אותי הרבה על עצמי ועל מה שאני מסוגלת, לימד אותי שאם מישהו רוצה לתרום, לא חסר איפה, ולימד אותי שזה שלא התקבלתי דווקא לאיפה שרציתי, לא אומר שלא מעריכים אותי.

ואם את עדיין מרגישה צורך להוכיח את עצמך – אני מציעה לך ללכת על זה. הרבה יותר קל להוכיח את עצמך בתוך מסגרת ובתוך משהו שתקופה ארוכה דמיינת את עצמך עושה, ובתור משהו שדורות לפניך כבר עשו. חכמה הרבה יותר גדולה היא להוכיח את עצמך בעצמך, ולהמציא את הגלגל. וכשיגיע היום ותהיי מודל לחיקוי בעצמך, יהיה לך משהו עצמאי יותר ואמיתי יותר להעביר הלאה.

זו לא גאווה להכיר בעצמך וביכולות שלך, זה חשוב לעשות את זה. אני באמת מציעה לך לא להשוות את עצמך לאחרים – לא לחשוב שאת יותר טובה, לא לחשוב שאת פחות טובה. את בנאדם עצמאי, ייחודי, ויש לך את התפקיד והייעוד האישי שלך בעולם הזה, בדומה לכל אחד אחר, ובשונה מכל אחד אחר. תתמקדי בזה, משום שההשוואה את עצמך לאחרים לא תוביל אותך לשום מקום. תתרכזי בך: ביכולות שלך, בהישגים שלך, ובדברים שיש לך עוד לשפר וללמוד, ועם זה תצאי לשליחות. באמונה שלמה בעצמך ובשליחותך.

את מוזמנת להמשיך ולכתוב לי במייל אם את מעוניינת.

חזקי ואמצי ואל תתני למקרה הזה לרפות את ידייך!
בברכת "עלה נעלה"
טל שוטנשטיין
Tal.schott22@gmail.com



כתבות נוספות