לא מרגישה...

שלום רב צדיקת אמת!!

קןדם כל אני רוצה לחזק אותך ממש על המעשה שעשית זה דבר גדול מאוד וזו זכות גדולה מאוד כמה שזה קשה!!

מסופר שאחר מלחמת ששת הימים.. הגיע אדם אחד לכותל וראה חייל ללא כיפה על ראשו בוכה, החייל בכה ובכה והאדם שראה אותו התרגש מאוד למראה החייל. הוא ניגש אל החייל ושאל אותו "מהו הדבר שעליו אתה בוכה?"
ענה לו החייל "אני בוכה בגלל שאני לא יודע על מה לבכות".

הצער על החוסר הצער הוא גם תשובה. והדברים כתובים מפורשות באורות התשובה.

העובדה שהאדם מצטער ואפילו אם הוא לא בוכה אבל זה מפריע לו וקשה לו שהוא לא מרגיש.. זה פתח של תשובה.

"אני לא מרגישה שבאמת עברתי יסורים - [וזה כואב לי]" זהו דבר גדול בעצמו. הרצון לשוב להרגיש את ה'.

מהפתח הזה תוכלי להתעלות, אם תקחי את הנקודה הזאת ותחליטי שאת רוצה לשנות אותה את רוצה שוב להרגיש.. עלייך ללכת במסלול הזה ולנסות לבנות שוב את ההרגשות שבך.

בייחוד בקשר בין בן לבת שהרגשות מאוד חזקות והקשר מלא מלא עוצמות חיוביות ושאינן חיוביות , במצבים כאלה קשה לנו באמת להרגיש את רצון התורה. העוצמה הגדולה של הקשר מטשטשת לפעמים את הרגש הפנימי שלנו שמושך לעבודת ה'.

אומנם כפי שאמרתי דווקא הצער הזה שחסר לך את ההרגשה צריך להנחות אותך וכפי שהוא מנחה - לעבוד ולבנות זאת שוב.

האמת שהדברים גם קשורים מאוד לגיל בו את נמצאת.. כשאדם צעיר אז עבודת ה' היא דבר מאוד טבעי לו. לילדים אין שאלות באמונה. האמונה אצלם היא יותר טבעית אומנם כשאנו מתבגרים ישנה דרישה מאת הנפש שלנו שעכשיו הדברים יהיו יותר בנויים מהבנה. לאט לאט כשמתבגרים הטבע שלנו לעבוד את ה' קצת מטשטש. ובמקומו צריכה לבוא בניה מהשורש, בניה של הבנת התורה באופן יותר עמוק ויותר גדול ממה שהיה לנו.

הריחוק הזה הוא בעצם קירוב. ההרגשה שאינך מחוברת לתורה היא בעצם רצון של הנפש שלך להיות מחוברת לתורה בפאן יותר גבוה. נפשך אינה מסתפקת באמונה כפי שהיא עכשיו ודורשת ממך יותר להתמלאות.

כיצד עושים זאת?
קודם כל צריך סבלנות. בניה אמיתית אינה נעשית ברגע, זה דורש זמן ועבודה. ועל ידי הידיעה הזאת שזה לא יהיה מחר זו הדרך האמיתית לבנות את זה .

קודם כל תפילה - תפילה לה' שיעזור לך להחזיר לעצמך את הרגשות. אין כמו תפילה!
דבר שני וחשוב ביותר לימוד אמונה. עלייך עם הזמן להעמיק את היחס שלך לתורה ולמצוות ולעבודת ה'.

עלי ידי לימוד בספרי אמונה פשוטים לרמתך כגון "מכתבים לטליה" "דע מה שתשיב לעצמך" "אחת שאלתי" ועוד.. תוכלי להתמלאות ולהתחבר לתורה ממקום יותר עמוק, דרך זו שהיא ארוכה יותר במידה מסוימת יותר חזקה ואמיתית.

כמובן חברותא עם מישהי או לשמוע שיעורים גם טוב.
חשוב מאוד לברר את השאלות שמטרידות אותך. בספרים, עם מורה, רב, מדריכה. ככל שהבירור יבוא ממך הוא יותר יגע בך!!!

שאלות באמונה, ואפילו ייתכן שכדאי לך לברר יותר לעומק את הבעיה בקשר בין בנים לבנות בגיל הזה, ייתכן וזה יעזור לך גם יותר להרגיש את הבעיה. (נ.ב כתבתי מאמר בנושא אם תרצי).

הנקודה החשובה היא שזה בניה אמיתית לטווח ארוך.

לסיכום.
הרגשת החוסר הזה שאינך מרגישה היא באמת תשובה מעומק הנפש. הנפש שמחפשת עבודת ה' גדולה. החסרון הזה יכול להוביל אותך דווקא למדריגה גבוהה יותר. מתוך החושך הזה תחפשי אור גדול יותר בתוך התורה ורק רווח יצא מזה.

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
מה יותר טוב מאשר להתעורר מאהבה בחודש אדר.

שיהיה בהצלחה ונזכה ל"נהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם.

אם יש עוד שאלות וכל התיעצות את מוזמנת, אבי,

wolfsonavi@gmail.com