לא הגזימו עם הצניעות?!

שלום לך יקרה!

ראשית, ישר כוח על הרצון העז לשאול ולהבין, הצורך שלך לשאול ולהביע את התחושות הפנימיות שלך מעיד על חיפוש אחר האמת, ועל רצון לעבוד את ה´ בכוונה, וגם אם אלו שאלות שנשאלו בעבר אין שום פסול לשאול אותן שוב! אדרבה, כדאי לחדד וללבן את הנושא. המשיכי לשאול מתי שרק תרגישי צורך.
וכעת בקשר לשאלותייך-
נגעת בכמה דברים, אשתדל להתייחס לכולם אחד אחד.

נוצרה אצלך תחושה שמתעסקים בנושא של שמירת נגיעה רבות, המון סייגים, המון הלכות... כאילו קיימת היסטריה סביב הנושא הזה. לרוב, נושא שהוא חשוב ומורכב יש לתת עליו את הדעת, ולעסוק בו באופן אינטנסיבי. יצר העריות הוא יצר שקיים אצל כל אדם, וכולנו מנהלים איתו מלחמה, וההלכה שמכירה את מבנה אישיותו של האדם ראתה לנכון לעסוק בו רבות, ולא מכיון שהיא רוצה להעיק ולהעצים משהו מיותר, אלא מכיון שהיא רואה בו חשיבות והיא מודעת לקושי של האדם בנושא זה. חוץ מזה, שאם את מרגישה שנותנים לנושא הזה הרבה מקום בכיתה, בסניף וכדו´ הכי פשוט זה לפתוח את הנושא, להעלות את העניין לדיון ולשאול את המורה/מדריך מדוע הוא רואה לנכון לעסוק כל כך הרבה בנושא זה.

את כותבת שאת מרגישה שהתורה וההלכה מלאות בציוויים בנושא זה ופחות בענייני מידות ומוסר, היכן האיזון?
הגיוני שאת מרגישה כך, יש תקופות בחיים שהחברה מתעסקת בנושא זה המון, וזה יוצר את הרושם שאין עוד שום נושא מלבד זה, אך זה אינו נכון! התורה עצמה, והתושב"ע עוסקות המון בנושא עבודת המידות, בענייני דרך ארץ, בכלים להפיכת האדם לטוב יותר.
יש אינספור מצוות שעוסקות בענייני אדם וחברו, כאשר ביקשו מהלל לומר את כל התורה על רגל אחת? הוא אפיין אותה באופן גמור ככזו שעוסקת באהבת הרע והבנת הזולת. אם את מרגישה צורך ללמוד יותר על עבודת המידות אני ממליצה לך בחום על הספרים הבאים: "מסילת ישרים" של הרמח"ל, "מוסר אביך" של הראי"ה, אורחות צדיקים ועוד... הרושם שנוצר אצלך הוא מוטעה, וזה בסדר, הגיוני ומובן למה נוצר אצלך כזה רושם, אך דעי שניתן בקלות לתקן אותו, על ידי לימוד והתעמקות בנושא.
מה גם שלפעמים הנושא הוא כל כך רגיש אצלנו, שכל התייחסות לעניין תופסת את הלב ונצרבת בזכרון, ואז רצוי שנקיים דיון עם עצמנו ונשאל את עצמנו למה אנחנו כה רגישים בעניין.
תזכרי עוד דבר - השמירה על הצניעות היא גם השמירה על המידות. בית יהודי איתן עם קשר חם בין בני הזוג, שבו כל אחד חושב רק על בן הזוג, הוא הבסיס להכל. לצערנו ניתן לראות עד כמה הפגיעה בערך הצניעות ברחוב כרוכה גם הפגיעה בהרבה ערכים נוספים.

שאלה נוספת ששאלת היא-מדוע הקב"ה נתן לנו את יצר העריות לפני החתונה? למה שנצטרך להתמודד עם משהו כל כך קשה, לא עדיף שהוא היה מתעורר רק אחרי שמתחתנים ואז ההתמודדות תהא פשוטה יותר?!
אני מאוד מבינה את שאלתך, ואת הקושי שלך עם העניין...
חשוב להבין עניין מאוד מהותי שנוגע לאופיו של העולם בו אנו חיים-
הקב"ה ברא את האדם עם נשמה אלוקית ועם כוחות אדירים, והוא שם אותנו בתוך עולם מורכב שמפגיש אותנו עם התמודדויות וקשיים, זו מהותו של עולם זה-אין זה עולם של שחור ולבן, טוב ורע, אמת ושקר... עיקר משימתנו בעולם הזה היא לזהות את הטוב ולבחור בו, הדרך לזיהוי הטוב מחייבת אותנו להתמודד עם יצרים, אחד מהם הוא יצר העריות, והוא מזמן לנו התמודדות קשה... וההתמודדיות האלו הן אלו שהופכות את חיי האדם בעולם הזה למשמעותיים, הן אלו שמקרבות אותנו לרבש"ע וממלאות אותנו בסיפוק. תארי לעצמך, באיזו תחושה מתמלא זוג אשר היה בקשר מספר חודשים וכבש את יצרו ושמר על עצמו והגיע ליום החתונה טהור לגמרי, אני מאמינה שהקשר שלהם נראה אחרת לגמרי לאחר החתונה...
וכאן למעשה אנחנו מגיעים לעיקר - הקב"ה ברא את היצרים כדי שנשתמש בהם במקומות הנכונים. הגמרא אומרת "והנה טוב מאוד - זה יצר הרע"! היצרים הם למעשה הכוחות המניעים את החיים. השאלה היא להיכן מכוונים אותם.
לכן אני חושבת שאצל מי ששומר נגיעה - רמת הקשר עם בן הזוג שלו היא שונה לגמרי ודווקא בזכות הקושי בשמירת נגיעה לפני החתונה שהם התגברו עליו.

אשמח לשמוע תגובתך!
מור
morselaa@walla.com