כשר לעדות

שלום וברכה
באופן כללי, אין אנו יודעים מה בלבו של אדם, ואין אנו יודעים מה הקשר בין מה שהוא אומר לבין העולם הסוער המתרחש בו. על כן, בדרך כלל עמדת ההלכה בתחומים אלה היא "דברים שבלב אינם דברים". בעיקר כשמדובר בסוג "עדות" של "ויכולו" שהיא לא ממש עדות (לדוגמה: היא נאמרת בלילה, היא נאמרת על ידי קרובים וכדו') - אין פוסלים אדם המוכן לומר עדות זו מלומר אותה.

והיה, אם הוא מחלל שבת וכדו' - באמת לא ראוי שהוא יהיה המצטרף להעיד עליה.

כל טוב