שאלה
שלום וברכה,
גליתי שהרמב"ם פוסק הפוך מהשו"ע לגבי עיבוד הקלף בסיד, ולגבי מה הוא הקלף ומה הוא הדוכסוסטוס.
היות והנפקא מיניה אדירה, משום שבזמננו יש שפע של מקורות וחידושים (כמו הוצאות מדויקות של המשנה תורה ע"פ כתבי יד), לכאורה, אם השו"ע היה יודע את דבריו האמיתיים של הרמב"ם פסיקתו היתה שונה.
המציאות מראה שעיבוד בסיד אינו כשר והוא תוצאה של גזרת שמד והיות ולא היתה בררה עיבדו בסיד (את לעשות לה' הפרו תורתך) והיום צריכים לחזור ולעבד בעפצים, ועוד שדברי הרמב"ם לפי כתביו, ולא דפוסיו אומרים שקלף הוא הצד הקרוב לבשר דבר שמרן לא ידע ואם היה יודע היה, לכאורה, פוסק אחרת.
מתוך זה עולה שעיבוד קלף בסיד אינו כשר, ולגבי מה הוא קלף - השו"ע פוסק ההפך מהרמב"ם.
האם התפילין של ימינו(ספרדים, אשכנזים, חסידים, חב"ד) פסולות לדעת הרמב"ם? או שהן כשרות בדיעבד לדעת הרמב"ם?
תשובה
שלום,
ראשית, ישנה מחלוקת בין תוס' לשאר ראשני ספרד והרמב"ם ביחס למהו הדוכסוסטוס והקלף האם לצד הבשר או לצד השיער. השו"ע פסק כתוס' ולא כשאר הראשונים. אינני יודע מניי שאבת שהוא טעה בדעת הרמב"ם כך שישנה דעתו אם היה יודע אחרת.
אשר לדין התפילין כיום כבר כתב ההגהות מימוניות שהקלף של היום כשר לכולי עלמא כיון שלא מחלקים אותו ולכן נמצא שכותבים לצד הבשר כפי דעת הרמב"ם כך שאין כל חשש. כך פסק השו"ע סימן לב סע' ז.
לגבי העיבוד השו"G כתב בסיד או בעפצים אני מניח שכיום מעבדים זאת במה שמשיר את השיער מבינהם ואין זה מעכב אם עשו זאת בזה או בזה.
כל טוב,
משה כהן.