כשהיצר התגבר

שלום וברכה
ראשית תודה על המחמאה!
שאלתך בטעות יסודה מכיוון שלימדונו חז"ל שמהלכו של היצר הוא הפוך מההגיון:"אבר קטן יש באדם מרעיבו-שבע, משביעו-רעב", והכניעה לפניו רק תזמין דרישות חדשות, בבחינת "היום אומר לך כך מחר אומר לך לך עבוד עבודה זרה..."
והדבר מאד ברור במבחן המציאות, בוא נשאל את עצמינו בכנות, האם מי שעובר על אחת מהעבירות שציינת, מקבל שחרור מהיצר נכנס לבית המדרש ולומד ללא הפרעה? הרי ההיפך הוא הנכון לא עוברים אלא כמה שעות בודדות או יום יומיים והיצר יחפש שוב עבירה דומה, או אפילו ירצה "להישתדרג" ולטעום מעבירה יותר משמעותית ויותר מרגשת, איך מרגיש מי שעבר עבירה? האם הוא רגוע ומשוחרר? לא! הוא מתוסכל שנכשל ולא הצליח להתגבר, הוא אומר לעצמו: איך לא הצלחתי ונפלתי!
עם היצר לא ניתן לעשות שום "הסכמי אוסלו" כי למחרת הטרור רק ייגבר!
כאשר בא האריה לטרוף אנחנו לא נעשה איתו הסכמים וניתן לו שיאכל רק את כף יד שמאל, אלא נילחם בכל הכח כי נבין שהוא בא לטרוף אותנו לגמרי וכך גם היצר, זה תפקידו ומהותו בעולם.
זה מאד מובן שבשנות הנעורים היצרים המיניים באדם הולכים ומתגברים ו"צדיק אוכל לשובע נפשו", צריך לשאת אשה ולחיות עמה בטהרה, אמנם לא תמיד זה קורה כל כך מהר ולא כולנו דומים לר' הונא שאמר על עצמו שנישא צעיר ויכל לומר לייצר "גירא בעיניך", אך קיבלנו מהקב"ה גם את הכוחות להתמודד,"בראתי לו יצר רע ובראתי לו תורה תבלין".
ומול היצר זו מלחמה וצריך להתנהג כמו במלחמה ללא כניעה וללא פשרות ומי שמחפש פתרון לפי הרצפט דלעיל סופו שייכשל בכולם ודברי הגמרא על "יילבש שחורים וכו'" צריכים לימוד מעמיק ואין הדברים כפשטם!
בברכת הצלחה!