שאלה
בס״ד
שלום כבוד הרב, השאלה שלי אם יש כפרה להכול? אפילו למצוות כרת כגון גילוי עריות בין אח לאחות? ( לא עלינו)
ואם בעברי חטאתי באיסורים וכרת ועכשיו שגיליתי את זה חזרתי בתשובה והתחזקתי מאוד, אבל עדין זה רודף אותי ואומר לי למה אתה מתאמץ? דינך גיהנום.. עברתה על כרת!! אני קם בבוקר בלי חשק לחיות, לישמוח.. כול דבר הכי קטן שאני עושה, אני ניזכר בחטאים אפילו שבכיתי והתוודתי לפני ה׳, משהו אומר לי שאין לי תקנה..
אני רוצה שתיתן לי תשובה חד משמעית!! האם דיני גיהנום????? האם נפשי כרתה מעם ישראל??? האם אני יכול לכפר? והאם גילוי עריות זה ביני לבין בורא עולם???? תענה לי בהקדם .
תשובה
שלום לך.
ראשית, דע שיש כפרה להכל. גם למצוות שהעונש עליהן הינו "כרת".
שנית, האם אתה בטוח שמה שעשית הוא בגדר "גילוי עריות"? אני גיליתי, שהרבה אנשים טועים, וחושבים שחיבוק, ונגיעה ונשיקה במקומות צנועים, הם בגדר "גילוי עריות" ממש, ואין זה כך. זה אסור, אבל לא בחומרת "גילוי עריות" ממש.
דבר נוסף, חשוב ביותר: על כל עבירה שעבר כל אדם, ורצה לשוב ממנה, עליו להתוודות לפני הקב"ה, ולומר: "אלוקיי ואלוקי אבותיי, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך, עשיתי "כך וכך" (במקרה שלך: "עברתי על איסור גילוי עריות") ואני מתחרט על כך, ומתבייש שעשיתי זאת, ולעולם לעולם לא אנהג כך שוב".
הרמב"ם כותב בהלכות תשובה (פרק א´) "עבר על איסור שהעונש עליו "כרת" או מיתת בית דין, ועשה תשובה, התשובה שעשה, ויום הכפורים, תולים, (כלומר: מביאים למצב שכרגע לא יענישו אותו) ויסורים הבאים עליו גומרים את הכפרה. ואין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו יסורים. ועל מקרים אלו נאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם".
אז תדע, שכל מה שאתה חולה, ולא מרגיש טוב, ולא הולך לך כל כך מבחינה כלכלית וכו´ וכו´- הכל כפרת העוון שלך. "וסר עוונך, וחטאתך תכופר".