כפייה בצניעות

שלום לך, שחר! אני מאד מבין לליבך, כשאת מספרת שאת מרגישה שאת מתחילה "להתפוצץ". קשה לקבל ציווי שאין מבינים את משמעותו. זו הסיבה שגדולי ישראל שבכל הדורות נתנו "טעמים" למצוות.
לעניין המסוים אותו את מעלה- עצמות הבריח, האם יש לכסותם מדין צניעות. ובכן- ראשית- חלק נכבד ביותר מפוסקי ההלכה אכן סוברים כי יש לכסות את הגוף מבסיס הצואר, כך שעצמות הבריח צריכות להיות מכוסות.
מעבר לכך, אני מבקש להתייחס לבעיה משני כיוונים: א.מנסיוני, בנות לא מבינות כל כך את ה"ראש" של בנים, ולהיפך. אני לא רוצה לטעון כי לבנים יש כל הזמן רק מחשבות לא נאות בראש, אך הקב"ה יצר את הגברים כך, שהם "מתרגשים" ממראה מסויים, ואת המקומות המביאים התרגשות זו יש לכסות בפני זרים. ב.כל עניין הצניעות הוא בדיוק כשמה: "צניעות", כלומר כיסוי והסתרה של דברים החשובים לי. (במסכת שבת יש פרק, "המצניע", שבו מתברר כי לדברים שאדם "מצניע", כלומר- שומר לשימושו, יש חשיבות לגבי דיני הוצאה מרשות לרשות בשבת). אם כן, מהותה של "צניעות" בלבוש האשה (והגבר...) היא לשמור את הדברים היקרים מכל עבור בן/בת הזוג, ולא לאף אחד אחר. כל אחד, ישמח מאד לגלות כי בן/בת זוגו, שמר/ה את המקומות המאד מיוחדים אך ורק עבורה/ו. אין לי ספק, כי "בגדול" את מקבלת את הדברים, שהרי יש מקומות מסויימים בגופך, שלא עולה על דעתך לחשוף לעיני הרבים, ואת "מצניעה" אותם. אם כן, מה שמסעיר אותך, וגורם לך כמעט "להתפוצץ" הוא על ה"שוליים" בלבד. אני מקווה שדברי הועילו, לפחות במעט...