כניסה להדרכה

שלום רב,
ראשית, סליחה על האיחור במתן התשובה, ויישר כח על הרגישות שניבטת משאלתך ועל הרצון ליצור יחסים תקינים בין חברותייך.

לעצם העניין, כל מצב של תחרותיות עלול מעצם טבעו ליצור אווירה מתוחה וחיכוכים רבים. החובה המוטלת עלינו, היא בשני מישורים:

אם את המדריכה של השבט, וביכולתך למזער את המתח, הדבר יכול להועיל (במקרה שתארת, למשל, ניתן להציע מערך פעולות בנושא, חיזוק הצדדים החיוביים בבנות שלא נבחרו להדרכה, הצעת אלטרנטיבות כמו גרעיני עשייה חברתית או הענקת תחומי אחריות סניפיים וכדו').
מאידך, אם את חברה בשבט, חשוב להפעיל שיקול דעת ורגישות רבה לפני שתגערי בחברותייך על כך שהן פוגעות בבנות אחרות. האם את מספיק קרובה לאותן חברות שפוגעות? האם כתוצאה מהערותייך הן תשתפרנה, או שזה יוסיף על כעסן? האם דברייך לא עלולים להתפרש כהתנשאות או זריית מלח על הפצעים, למשל במקרה שאת נבחרת להדריך?

מן הראוי שכל הערה ותוכחה, אפילו לאדם הקרוב ביותר, תהיה מתוך לב אוהב. אני מאמין שהבנות הפוגעות לא עושות זאת מתוך רוע, אלא מפני שזו דרכן להתמודד עם האכזבה והצער על כך שהן לא נבחרו להדריך. הטוב ביותר שתהיי עבורן אוזן קשבת, רגישה ותומכת תחזקי בהן את הטוב ואת ההרגשה שהסיבה שהן לא נבחרו היא לא מפני שהן 'נחותות' אלא מפני שלשבט התאימה מדריכה בעלת אופי אחר. לעיתים מנהיג כלשהו לא נבחר מפני שהוא הטוב ביותר, אלא מפני שהוא המתאים ביותר לקבוצה במצבה הנוכחי. סביר להניח, שבדרך זו כמות הפגיעות והמתיחות בשבט תפחת. כדאי גם לשוחח על כך עם המדריכים, שמן הסתם מכירים את הנפשות הפועלות טוב יותר ויודעים כיצד ניתן ליצור אווירה טובה יותר.

אם תרגישי מספיק קרובה לאחת הבנות את יכולה לומר לה בעדינות שחבל שהיא מפנה את אכזבתה כלפי חברותיה, מפני שהן לא אחראיות לכך שהן נבחרו, והבחירה באחרות נעשתה מתוך חשיבה על טובת החניכים כולם. כאמור, דבר זה יכול להיעשות רק מתוך אהבה ורצון טוב ולא מתוך שיפוט – "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

[דברים שיוצאים מן הלב מגיעים אל הלב. אם מעשינו יהיו מתוך רגישות וכוונה להיטיב, הסביבה תושפע לטובה ומעשינו ישיגו את מטרתם]

בהצלחה במשימה החשובה והלא פשוטה שלקחת על עצמך!

בברכה,
מוטי, צוות ישיבת הר עציון.
(המשיב אינו רב)