שאלה
שלום.
יש לי כמה שאלות...
אחד הרבנים באולפנה אמר לנו שבגללל חורבן בהמ"ק אסור לשיר,לנגן,ואפילו-לצחוק! ושזה הלכה! איך מתמודדים אם הלכה כזאת?! האם זה מעשי גם בימנו? בתקופת התעובה הזאת?שבכל מקרה אנחנו לא מגיעים לרמה הרוחנית של תקופת בהמ"ק? זה לא קצת מוגזם? לעצור את החיים-להתאבל 2000 שנה אחרי שחרב בהמ"ק?!
הוא גם אמר לנו שאסור לצחוק! ושזה הלכה , כדי שלא נגיע לידי הוללות(נראה לי שזה הסיבה..). האם גם זה לא מוגזם? הרי למה ה' ברא אותנו?
ונניח שכל זה נכון-מה עושים חסידי ברסלב?כל היום שרים ורוקדים ומשמחים את כולם?
סליחה שאני שואלת אותכם ולא אותו,אבל כל פעם ששואלים אותו , הוא אומר " לא חשבתי שאתן תדעו , בכל זאת-נשים" או משהו בסגנון של נשים דעתן קלה אליהן. זה לא ממש מעורר בי רצון לשאול אותו שאלות...
בתודה!
טל
תשובה
בע"ה
"אז - ימלא שחוק םפינו ולשונינו רינה" אז - בזמן הגאולה העתידה.
ב"ה שאנחנו זכינו לחיות בתקופת הגאולה , וגם אם היא עדיין איננה שלימה , אנחנו כבר לא בגלות. נכון שלא הגענו עדיין לבנין המקדש, ולכן שמחתנו אינה שלימה, אבל מכל מקום כבר לא מגבילים את עצמינו כפי שהיה בזמן הגלות.