שאלה
בס"ד.
בתקופה כ"כ קשה של עם ישראל , כשיש כ"כ הרבה פיגועים , תאונות , רציחות וסכסוכים עם האויבים , איך אפשר שלא לשקוע ביאוש ולאבד את האמונה ? איך ממשיכים להאמין שגם זה מלמעלה ?
תשובה
שנה מבשרת טוב בע"ה.
שלום שואלת יקרה,
א. סליחה שהתשובה התעכבה כ"כ הרבה זמן.
ב.לשאלתךקודם כל- ישר כח על השאלה! מתוך מה שאת כותבת נראה עד כמה את מחוברת לכלל ישראל,זה כלל לא ברור מאליו. השאלה כ"כ אמיתית וכנה.
מרדפים, פרעות, מחלוקות ,מלחמות, רציחות, שואה..ועוד..(כמו שכתבת..)
עמ"י עובר קשיים.קשיים מורכבים ומתמידים, נסיונות שלא נותנים מנוח. צרות שאנו פעמים פורסים ידינו לשמים ומבקשים-די! הצרות של עמ"י הם לא בעיה דווקא בדור שלנו. אנו יודעים ורואים לאורך דפי ההיסטוריה עד כמה הנסיונות בכל דור גדולים, קשים. ולפעמים נדמה שהם מעל ומעבר ליכולת ההתמודדות שלנו. בתקופה שלנו במיוחד תקופת 'אתחלתא דגאולא' הקשיים לפעמיים יותר עמוקים ודורשים יותר התמודדות. ודווקא מתוך כל הקושי בדור זה את באה ושואלת השאלה הכ"כ חשובה שלך,ישר כח.
נקודה שמאוד מחזקת וחשובה לשים לב היא העובדה שלמרות כל הקשיים, המרדפים, פיגועים, עלבונות- עמ"י נשאר עם! עם איתן!עם בעל יציבות! בעל שיעור קומה- לכל אורך הדורות. וזה פלא בעיני! היו הרבה מאוד עמים שהיו לתקופות מסוימות בהיסטוריה, וכשנגמר תפקידם הם נעלמו מהעולם ואין להם זכר יותר..אך עמ"י כמה שעבר-נשאר ובגדול!זה באמת פלא- לא יכול להיות שזהו מקרה. וודאי וודאי זה מראה בצורה כה ברורה שמדובר במהלך שלא בני אדם יכולים להסביר אותו או אפילו לשער איך התגלגל: עם כה קטן מבחינה מספרית, וחלש(ביחס לעמים גדולים) מבחינה צבאית, ועני מבחינה כלכלית.. אין אפשרות להסביר בדרך אחרת מלבד שזהו במהלך אלוקי.
שאלתך כ"כ אמיתית. במילים קצת אחרות את הרי שואלת אם הכל זה מאיתו יתברך אז למה בצורת רע וכאב? הרי אנחנו יודעים שאבינו אב רחמן אז לא היה אפשר שיעביר אותנו תהליכים פחות כואבים..אי אפשר שנתקדם ממקום של טוב ושמחה?! כשאנו רואים כ"כ הרבה כאב אפשר לשקוע ביאוש ובאמת להפסיק להאמין שזה מה'..
זה כ"כ אמיתי.
כ"כ בוער.
ישנה איגרת של הרמב"ם הנקראת איגרת תימן ששם כותב בדיוק על נק' זו..הבאתי כמה משפטים:
כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה´ יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה
הרמב"ם, באיגרת תימן, כותב שמהות הצרות והסבל הם: "... נסיון ובחינה להראות אמונתכם וחבתכם בעולם, ושלא יחזיקו בדת האמת בעתות כאלו אלא החכמים יראי ה´ מזרע יעקב הזרע הטהור והנקי שנאמר עליהם ובשרידים אשר ה´ קורא...", מדברי הרמב"ם אנו לומדים שלסבל יש שתי מטרות:
א . ´להראות אמונתכם וחבתכם בעולם´ – מתוך כך שהעולם רואה שעל אף הקשיים אנו ממשיכים לאהוב ולהאמין בקב"ה, נעשה קידוש השם.
ב. ´שלא יחזיקו בדת האמת... אלא... יראי ה´ ´ - רק אלו המאמינים בקב"ה יזכו להמשיך ולהיות חלק מעם ישראל, כתוצאה מהקשיים והצרות, חוקר האדם ומברר אודות הסיבות למתרחש ומתוך כך יתחזק באמונה ואהבת ה´ יתברך.
בהמשך האיגרת, כותב הרמב"ם: "... ויש עלינו לשמוח במה שנסבל ונשא מן הצרות ואבדת הממון והגלות והפסד עניינינו שכל זה לתפארת היא לנו לנגד בוראנו וכבוד גדול. וכל מה שיפול ממנו בעניין הזה הוא חשוב כקרבן כליל על גבי המזבח ויאמר לנו על זה (שמות ל"ב כ"ט) מלאו ידכם היום לה´ ולתת עליכם היום ברכה...".
מטרתו של עם ישראל בעולם היא להגדיל ולקדש את שמו של הבורא יתברך בעניין זה- דווקא מתוך הצער והכאב רואים את ההתמודדות של עמ"י- זה קידוש השם.
נכון מאוד מה שאת כותבת הוא כשרואים רוע קשה להאמין שגם זה מאת ה' אך מדהים לראות מה שכותב הרמב"ם שלא גם זה מאת ה' אלא בדיוק זה מאת ה', חלק מהמטרה שלנו כעם(וכיחיד) היא ההתמודדות למול הכאב והרוע,ודרך זה לקדש שם שמים.
את לגמרי צודקת- שזה קשה ונשמע הפוך מההיגיון! ויכול הרבה פעמים לייאש. אך בדיוק כאן אנחנו נמדדים. זה לא פשוט אך אנחנו צריכים להתחזק באמונה במי שאמר והיה העולם שהוא ניהל עד עכשיו וינהל לעולם את כל מהלכים האלו אם כל הקושי שבזה וחוסר ההבנה שלנו-בני האדם.
אחרי הימים הנוראים נתפלל שבשנה זו נזכה לראות ממש 'כי עין בעין יראו..' את הגאולה בצורה בהירה המגיעה בלי צער, צרות ויסורים. וזה בדיוק בנק' של חג הסוכות לצאת מבית הקבע ממקום שאנו מרגישים בטוחים בו למקום יותר רעוע ולהאמין להרגיש ולדעת שאנו מחובקים בידיו של ה' יתברך. למרות הפחד של מחוץ לבית וכו'..אנו בטוחים בו.
אז מתוך הנק' החשובה שהעלת שנזכה לגאולה שלמה מהרה בבהירות ובשמחה.
יש עוד היבטים ונק' שאפשר להרחיב ,אם תרצי להמשיך לדבר על זה אפשר בשמחה במיל שלי: tzippora.we@gmail.com
המשיכי להעמיק ולברר-ישר כח.
ברכת ה' הרחבה,
שנה טובה ומבורכת!
צפורה.