שאלה
הרב שלום,
מעולם לא פניתי עם שאלה ערכית לרב כלשהו אך לאחרונה צצה לי בעיה ערכית עימה אני מתקשה להתמודד זה זמן רב, ומבקש את עצת הרבה בעניין זה:
בני הבכור עוד מעט בן 4 וייכנס בשנה"ל הבאה לראשונה לגן דתי. עד היום המסגרות בהן שהה היו מסגרות חילוניות/מסורתיות בגבעת אולגה שגם תושביה שאינם שומרים שבת, הינם בעלי זיקה רבה לדת וכך גם אופי הגנים. (בהכללה)
אני בוגר ישיבה תיכונית אך לאחר הצבא הורדתי את הכיפה ולא חייתי חיים דתיים. שנה לפני נישואי חזרתי לשמור שבת וכשרות וכיום בבית אנו מקיימים אורח חיים דתי.
יחד עם זאת, מעולם לא חזרתי לשים כיפה למעט בשבתות בהם אני הולך לבית הכנסת לכל התפילות ובאירועים שונים.
יש לי חברים שמתפללים פחות ממני יחיד או במניין, וכן הולכים עם כיפה, אך לי נוח להיות בעמדת ה"מסורתי שהולך בשבת כמו דוס" ולא בעמדת "הדתי החפיפניק" שלא מתפלל בקביעות. אני מניח שזה קשור לילדותי שבה היה בעייני בלתי נתפס איך אדם דתי מדבר בבית כנסת או לא מתפלל במניין 3 פעמים ביום במניין כמו שנוהג אבי, ולא ראיתי באותם אנשים דתיים "אמיתיים" ואף זילזלתי בהם.
היום, אני יודע שהחיים הם לא שחור ולבן ולכן עד היום העדפתי לעשות את הבחירה שציינתי קודם.
יחד עם זאת, אני מודע לכך שכעת כשבני ייכנס לגן דתי ובהמשך לבית ספר ממ"ד, אני צריך לעשות החלטה בעניין:
מחד, יהיה קשה לי להסביר לו שהוא צריך ללכת עם כיפה לגן (למרות שמצד הגן אין כפייה כלל ולא חייבים לבוא עם כיפה) אבל אבא הולך עם כיפה רק לפעמים
או לחילופין, לחזור לשים כיפה בכדי להוות דוגמא לבני, גם אם אני לא מרגיש שאני מייצג נאמנה את הכיפה ואז להכנס למשבצת שבה כה זלזלתי לפני שנים.
אודה לתשובת הרב
בברכה,
צחי
תשובה
שלום וברכה
לא פשוט לענות על שאלה זו מבחוץ, שהרי אני לא מכיר את המציאות טוב כמוך. לא זו בלבד, אלא שאתה יודע לנתח היטב את הדילמה, ואת השיקולים לכאן ולכאן.
נראה לי כי השאלה אינה שאלה ערכית. מבחינה ערכית, אתה יכול להמשיך בדרכך, ולבטא את עולמך הרוחני בדרך של שמירת מצוות בלי חבישת כיפה, עד שתרגיש בנוח וברצון להזדהות כמי שנאמן למצוות, ולחבוש על ראשך את הסימן המובהק לכך. הדבר היחיד שאתה חייב לשים לב אליו הוא שהדרך בה אתה הולך תהיה דרך בה אתה מתחזק ולא בה את מחליש את עצמך.
השאלה היא שאלה חינוכית, וטיב הקשר בינך ובין ילדך. על זה רק אתה יכול לענות. אם הוא בוגר ואם יש תקשורת פתוחה ביניכם, ויש ביכולתך להסביר לו כי בשל העובדה שבגן יהיה לו יותר נוח ללכת עם כיפה, או אפילו אפשר שבהמשך ידרשו ממנו את זה – כדאי לו ונכון לו ללכת עם כיפה, וכשהוא ירצה להוריד אותה הוא יהיה רשאי. ובד בבד לומר לו כי אתה שומר מצוות, אולם מסיבות שלך אתה מעדיף ללכת בלי כיפה. כל זה אם הוא מסוגל להבין את זה. אם לא – תצטרך להתאים או את עצמך או את ההסברים שלך לרמתו של הילד.
נראה לי שכדאי להוסיף לשיקול את הרצון המובן שלך שהילד ילך בעקבותיך בהתחזקות הדתית. על כן, נראה כי הדבר הנכון הוא שהוא כן ילך עם כיפה, אולם אם זה מגיע למאבקים – דרכו לאמונה תהיה סלולה יותר בלי מאבקי כוח וכפייה מאשר ההכרחה שלו ללכת עם כיפה.
כל טוב והרבה הצלחה