שאלה
שלום רב.אני בחור בן 25 ומרגיש מאוד מבולבל בזהות שלי.מאז ומתמיד הייתי אדם שמרן שמאמין בסמכות,לא אוהב סגנון לבוש חשוף ואוהב צניעות.
זאת למרות שאני גדלתי בבית חילוני.
כיום אני מסורתי,משתדל לשמור שבת במה שאני יכול בבית,מניח תפילין והולך לבית הכנסת בערב שבת. אוהב את הגישה הליברלית ביהדות אך מעבר לשמירת שבת וחגים לא מרגיש צורך להתחזק.
כמובן,שאני מקפיד על אכילת כשר,לא טיפוס שהולך על החברים למועדוני חשפנות או מקומות לא טובים.
בחור טוב ושקט.
מעונין להכיר בחורה מסורתית/שומרת שבת כמוני.
רציתי לשאול את כבוד הרב האם במצבי הנוכחי יהיה נכון לחבוש כיפה סרוגה או להישאר ללא
כיפה? אני די מבולבל כי גם לא נח לי על הראש
עם הכיפה כנראה זו תחושה פיזית וגם נפשית.
תשובה
שלום!
ניכר מדבריך שלבוש וסממנים חיצוניים משמעותיים בעיניך, ואתה חושב שההופעה של האדם כלפי חוץ משקפת את עולמו הפנימי ואמורה להעביר מסר מסוים למי שנפגש בו.
באופן כללי נראה לי שזוהי גישה נכונה, אך מצד שני דבקות קיצונית בגישה זו עלולה לגרום להשלכות לא רצויות. כמובן שאין לשפוט אדם רק על פי מראהו החיצוני, וברור שכשמכירים מישהו מקרוב מגלים דברים עמוקים יותר שלא ידענו עליו מההיכרות השטחית. אסור להיתפס לסטיגמות והיכרות שטחית.
בקשר לכיפה, אציג בפניך את משמעויות הכיפה כפי שאני מבין אותה, ואז תוכל להחליט בעצמך אם משמעות זו מתאימה לך.
חז"ל אמרו: "שכינה למעלה מראשי", ולכן היו חכמים שהרגישו צורך ללכת כל הזמן עם כיסוי ראש, שיסמל את הימצאותה של השכינה מעלינו תמיד. בגלל סיבה זו, חכמים קישרו בין כיסוי הראש ליראת שמים* מי שמכסה ראשו הוא אדם ירא שמים. בעקבות טעם זה, נקבע איסור הלכתי לא להזכיר שם השם (בברכות ובתפילה, למשל) ללא כיסוי ראש, אבל לא היה איסור הלכתי ללכת ללא כיסוי ראש.
בנוסף לסיבה ההלכתית, ישנה סיבה חברתית. הט"ז (טורי זהב, ספר הלכתי שנכתב ע"י רבי דוד הלוי במאה ה17 כפירוש לשולחן ערוך) הוסיף נימוק מרכזי וחשוב לעניין כיסוי הראש, והוא העובדה שהכיפה היא סממן חברתי, המשייך את היהודי לעם היהודי (בזמנו של הט"ז כשהגויים היו נפגשים הם היו מורידים את כיסוי הראש). בגלל האיסור המוטל עלינו כיהודים לנהוג כמו הגויים ("ובחוקותיהם לא תלכו") צריך לחבוש כיסוי ראש כל הזמן. הכיפה תפסה מקום נרחב כ"כ שחל בה הדין "מנהג ישראל דין הוא".
מעניין לציין, שבימינו סיבה זו הפכה את עורה. הכיפה היום אינה סימן היכר להיותו של אדם יהודי בלבד, אלא להיותו דתי. אמנם בחו"ל כאשר מסתובבים עם כיפה "מרגישים" יהודים והכיפה משיגה את מטרתה, אך בארץ מי שמסתובב עם כיפה "מרגיש" דתי וזו לא המטרה של הכיפה. הכיפה היא לא צריכה להיות סימן היכר לציבור או ציבורים מסוימים אלא לעם היהודי כולו!
אם אתה מרגיש שהכיפה יכולה לסמל את עולמך הפנימי בכל הקשור לקשר שלך עם ה', כדאי לך אולי לנסות לתקופה מסוימת לשים כיפה שתסמל ותחזק קשר זה. אם אתה מרגיש שאתה משתייך חברתית לאנשים שחובשים כיפה לראשם, לפחות במידה מסוימת, אולי יהיה זה נכון להצטרף אליהם ע"י חבישת הכיפה, בכדי לא לפרוש מהציבור. בכל אופן, אם הדבר נראה חשוב בעיניך, כדאי להתגבר על התחושות הפיזיות והנפשיות. כמובן שיכול להיות שלאחר קריאת הדברים שכתבתי תחליט שכיפה זה פריט לבוש שלא מתאים לאורח חייך ולאישיותך, וההחלטה שלא לשים כיפה, מעבר לזמן הברכות והתפילה, תהיה הנכונה.
לסיום, אוסיף נקודה חשובה:
במידה ותחליט לחבוש כיפה לראשך, החלטה זו צריכה לנבוע מתוך החלטה כנה ולא מתוך אילוצים חברתיים. אם אתה מרגיש שאתה "עובד" על הסובבים אותך, לדעתי זה לא יהיה מוצדק להמשיך ללכת עם כיפה על הראש.
בברכה,
ישי
צוות ישיבת הר עציון
עוד על הט"ז:
http://he.wikipedia.org/wiki/ט"ז