כיסוי ראש לאשה נשואה. כמה? מה חייבים?

שלום רב,
הרמב"ם כותב (בהלכות דעות) ש´דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו´, כל הכבוד לך שאת מנסה לברר ולהתחזק בנושא הזה.
ההלכות בעניין הזה מרובות, וכדרכם של דברים בהלכה, ישנם מקורות רבים ישירים ועקיפים בתלמוד לחיוב כיסוי הראש, אקצר בתחום הזה, ואענה באופן כללי (תוכלי להרחיב מהקישורים שלמטה):
המקור הראשוני לחיוב כיסוי הראש הוא מכח מה שכתוב בתורה ´ופרע את ראש האשה´, שמדבר לגבי אשה סוטה שהכהן צריך לפרוע ראשה, כדי שיהיה לה גנאי, ולומדים מזה שיש חיוב לכל אשה נשואה לכסות את ראשה.
חיוב זה, הוא חיוב מוחלט, כפי שמופיע בכל הפוסקים הראשונים והאחרונים (וגם בגמרא עצמה, שמדברת על עילות גירושין כשאשה לא מכסה ראשה), ולא תלוי כלל במנהג המקום.
יש מקורות בתלמוד שמהם יש פוסקים שמוכיחים שניתן לגלות עד טפח בראש (יש בזה כמה דעות איך מודדים את הטפח, יש אומרים שטח של טפח מרובע 8 סמ"ר ויש אומרים, או כ- 64 סמ"ר), או שתי אצבעות מקדימה בראש או מאחור, ויש כאלו פוסקים שאוסרים לגלות כלל אפילו חלק מהראש.

אינני אומר מילה וחצי מילה נגד אלו העושות כן, ואין ספק שאם הם עושות כן בגלל שהם סומכות על המקילים, ויש על מי לסמוך ללא ספק.

מצד שני, המגן אברהם (עה, ד) שהוא אחד מהמקילים להוציא קצת שערות במקום שנוהגים כך, כותב בסוף דבריו שלפי הזוהר בפרשת נשא, אין לגלות שום שער, (הזוהר מאריך שם בדברים הרעים שגורמת הוצאת השער, ומאריך בדברים הטובים שזוכה המקפידה על כיסוי השער) ולכן כותב שראוי לנהוג כדברי הזוהר.

נראה לי, שכוונת הזוהר, וחכמת פנימיות התורה היא נכונה כדרך חיים, והיא תמיד לבחון קודם כל מדוע אנחנו עושים כך, למה אנו מכסים את הראש.
מתי אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו חייבים, ורוצים לקיים רק מה שאנחנו חייבים, ולא יותר? רק כשאנחנו בבעייה, כמו שאנשים נשואים באושר, לא יקרה שהאשה תפתח יום אחד את הכתובה, ותאמר לבעלה, לפי מה שכתוב כאן אתה חייב לי כך, או שהבעל יפתח את הכתובה ויאמר לפי מה שכתוב את חייבת לי כך, ויהיו צמודים לחיובים של הכתובה, רק כשמתעוררות בעיות בין בני הזוג, והם לא יכולים לסדר ביניהם את ההתחייבויות הזוגיות שלהם הם צריכים ללהסתכל מה בסיס ההתחיבויות ביניהם, כך גם כאן, אנחנו לא צריכים לשאול, מה המינימום שאנחנו חייבים לפי ההלכה לכסות, אלא מה צריך וראוי ורצוי מהתורה.

בכל מצווה והלכה, אנחנו חייבים לחשוב עם עצמנו, מה ההלכה רוצה מאיתנו, ומדוע אנחנו מחפשים היתרים, או מנסים להקל לעצמנו? האם זה נובע בגלל שאיננו מתחברים לכיסוי הראש, האם זה נובע מזה שכיסוי הראש לא נוח לנו בראש, או שאולי אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים להתחבר לאנשים אחרים שעושים כך.

התורה ציוותה על כיסוי ראש, כי שהניחה שבנות ישראל הצנועות אמורות לכסות את השערות, השער הוא אחד הדברים שהכי מבטאים את יופיה של האשה, וניכרים בצורה חיצונית, לא סתם נשים מטפחות מאוד את השער (ומשלמות מאות שקלים לספרית, ולמעצבת שער וכו´), ויופי האשה המיוחד, צריך להתייחד לקשר המיוחד שבינה לבין בעלה (להרחבה בזה, אציין לספרים בסוף התשובה) כמו כן בעולם המודרני שלנו, שבו אנשים מטשטשים את הגבולות בין הבית הפרטי שלהם, לבין הרחוב, דברים שצריכים להיות מוצנעים בבית מגולים ברחוב, ערך המשפחה סובל מחסור חמור אצל אנשים, חשוב מאוד להבין שיש דברים אישיים ומשפחתיים, דברים שאותם ניתן לגלות רק בתוך הבית פנימה (´אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך´) חלק מהבנה זו, שהיתה נכונה בזמן הגמרא, נכונה שבעתיים בימינו, הבנה זו שתזכורת לה נמצאת על ראשנו, עוזרת לנו להבין את היחס הנכון שבין בית, ומשפחה, לבין הרחוב והחוץ.
לכן, נקודת הפתיחה והמוצא צריכה להיות שצריך לכסות את כל הראש. בדור הקודם כיסוי ראש היה פחות מצוי, כנראה בגלל חוסר ידיעה (לפני כמאה שנה, אנשים גם לא היו מקפידים כל כך על גילוח בתער, וכל מצווה צריכה מזל...) בדורנו ברוך השם הציבור התקדם, אבל עדיין יש חוסר ידיעה בנושא, לדעתי, כדאי להתמקד בהתקדמות של הדור, ונדמה לי שזה שיש נשים רבות שהולכות עם כיסוי ראש חלקי, נובע מהעובדה שבדור הקודם היו פחות נשים שהלכו עם כיסוי ראש בכלל, לכן עצם זה שנשים אלו הולכות עם כיסוי ראש, למרות שאמותיהן לא הלכו כלל עם כיסוי ראש זו כבר התקדמות ענקית, איננו יכולים לדרוש מהם יותר מזה, בדרך כלל, אבל לומר שזה יוצר מנהג מקום, נראה לי שזה לא נכון בדרך כלל, כי מנהג נקבע על פי אנשים שמודעים למצווה, ומתוך מודעות, ורצון להקפיד על ההלכה המלאה הם עושים כך או אחרת, אבל אולייתכן שרק הגדרים המינימליים נשארים על עומדם במקום כזה, מהדין.
אסיים בפיסקה ממקימי (ספרה של נועה ירון דיין) : "מדהים כמה ההוראות של התורה מדויקות. דווקא את השיער צריך לכסות. מרגישים את זה מיד. תקשורת שונה עם הסביבה, פחות מתנפנפת, פחות מתחנפת. יותר פשוטה. יותר נקיה. זה כואב ונעים ביחד, להילחם בגאווה"

בקצרה: עניין של מנהג המקום שייך להיתר לכסות חלק מהשער, לפי חלק מהפוסקים, אבל גם למתירים להוציא שער במקום שיש מנהג, יש עניין גדול לכסות את כל הראש.

בברכה
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com
תוספות לתשובה:
קישור לתשובות באתר:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=201108
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=200656
ספרים מומלצים:
יש ספר חדש של אפרת כהן
"מעל ומעבר" על כיסוי ראש
ויש ספר אלקטרוני (קצת יותר ´כבד´) של הרב שמעון אור
http://upload.kipa.co.il/media-upload/torash9/9252011184844902.pdf
שעוסק גם בצד הרוחני של כיסוי ראש.
בענין ההלכתי, ואוסף המקורות, ניתן גם לעיין באריכות גם בספר את צנועים חכמה חלק א עמודים נו - צט