כיבו אב ואם

שלום ישי,

בדיוק להיפך! שמירת השבת כבר הוזכרה במקום אחר. למה חזר הכתוב והזכיר אותה מיד לאחר מורא אב ואם? כדי להגביל את מורא אב ואם. "סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב - אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו! וכן בשאר כל המצות. אני ה' אלהיכם - אתה ואביך חייבים בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי." (רש"י).

אמנם, עצם העובדה שיש ציווי אלהי על כיבוד אב ואם, והתורה לא מסתפקת במוסר הטבעי בעניין הזה, מראה שכבוד אב ואם הוא חלק מכבוד המקום. "תנו רבנן: שלשה שותפין הן באדם - הקב"ה, אביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני..." (קידושין ל/ב)
אבל ודאי שבמקרה של סתירה - כבוד המקום קודם לכבוד אב ואם. "את שבתותי תשמורו - כולכם חייבים בכבודי". "אתה ואביך חייבים בכבודי".


ברכה והצלחה,
חנן