כיבוד הורים

שאלה

שלום לכבוד הרב

לאחרונה סבתי נפטרה. למרבה הצער, לאורך השנים סבי התעלל בה ובילדים- אמי ואחיה. התעללות שכללה מכות קשות, צעקות, השפלות וסירוב לעבוד שהוביל את המשפחה לחיי עוני מחפיר. כמובן שהדבר גרם לכך שבבגרותם אימי ואחיה סולדים מאוד מאביהם הן בשל ההתעללות בהם והן (ואפילו יותר) בשל ההתעללות באימם המסכנה.

כעת משסבי נשאר אלמן, אין כמעט איש שמבקר אותו מלבד קומץ נכדים, שכן על אף איסורי לשון הרע, שיתפו אותנו הנכדים בסיפורים על ילדותם העשוקה של הורינו ודודינו, כך שגם לנכדים נוצרה בעיה להתחבר נפשית לסבי. בנוסף, סבי עצמו הוא אדם קשה מאוד שמעולם לא הביע חרטה על מעשי העבר וגם כיום כשמי מילדיו מנסה להיות נחמד אליו ולהזמינו, או אף כשמגיעים לבקר, בד"כ הביקור מסתכם בתלונות בלתי פוסקות על מסכנותו ובלשון הרע כבד על שאר הילדים ובד"כ המבקר מוצא עצמו כמעט נמלט משם, שכן הוא באמת אדם קשה מאוד.

לעיתים קרובות אימי היקרה משתפת אותי בלבטיה- כיצד לנהוג באביה. ושאלתי היא כיצד לענות לה? שכן היא מתחבטת האם עליה לכבד אותו משום שהוא אביה או האם (וסיכוי סביר שהיא היתה רוצה) מותר לה להתעלם ממנו. חשוב לציין שברמה היומיומית היא ואחיה דואגים שתגיע אליו יום יום מישהי שתנקה, תבשל ותעשה עבורו שליחויות. אך האם הם מחוייבים לבקרו לעיתים קרובות כפי שהוא מציין שהוא רוצה וזאת על אף יחסו הלא נעים אליהם? האם הם צריכים להרבות בשיחות טלפון? מהו החיוב שחל עליהם? מבחינת התחושה הפנימית לא טוב להם בחברתו וכל שיחה או ביקור עולה להם בכוחות נפש רבים ומעלה להם זכרונות קשים מן העבר. אימי ממש נעשית מדוכאת ועצבנית כשהיא צריכה לראותו..

אודה לכבוד הרב על תשובתו.

בברכה,

תשובה