שאלה
שלום רב,
ברצוני לשאול שאלה בנושא כיבוד הורים כדלקמן:
אימי חולה במחלת אלצאיימר (קלה),אבי מתקשה לקבל את העובדה שאשתו אינה מתפקדת כמו שצריך, לצערי חוסר הקבלה מתבטא בביטויים קשים כלפיה ואיומים כאלה ואחרים (לא של אלימות) דבר זה גורם לאימי לבכות. האם שהדברים קורים בנוכחותי עלי להבליג או לדבר עם אבי גם בצורה קשה כדי להסביר לו שאיני מוכן לעבור בשתיקה על פגיעה באימי. עלי לציין כי אבי אינו מבין שמדברים איתו בסבלנות וברכות.. איך עלי להתנהג ועדיין לשמור את מצוות כיבוד הורים?
בתודה ובכבוד רב.
תשובה
שלום וברכה!
שאלה זו הינה מהשאלות הקשות, ווודאי שאין תשובה אחת להן. אבקש בכל זאת לנסות ולהועיל ממחשבותי:
ראשית, נראה לי שעיקר מצוות כיבוד הורים במקרה זה דווקא מפנה אותך לאמך ולאו דווקא לאביך. עמוד לצד אמך כאשר היא נפגעת ופייס אותה בדברים.
לגבי אביך - אינני מבין מהם "ביטויים קשים ואיומים" שאינם אלימות. תיאורך הוא תיאור של אלימות מילולית ולפעמים זו קשה ביותר!
אם אתה חושב שבכוחך להשפיע על אביך הרי שהרשות נתונה בידך גם אם הדבר כרוך בשיחה קשה. שמעתי בעניין זה מפי אחד ממורי ורבותי כי לעיתים כיבוד הורים אינו מסתכם בהגשת כוס קפה או ביקור מידי פעם. לעיתים כיבוד הורים הוא דאגה כנה שמתבטאת אפילו בויכוחים ובמה שבד"כ מוחזק כהפך של כיבוד ההורים. במצבים אלו עלינו לשאול את עצמנו לא מה הורינו מבקשים מאיתנו אלא מה הורינו צריכים מאיתנו..
המשימה קשה עד מאוד ודורשת עדינות אין קץ! אני ממליץ לך להתייעץ עם רב הקהילה (אם ישנו) או עם מכרים קרובים בטרם תפנה לפעולה.
בברכת כתיבה וחתימה טובה!
זיו
(הכותב אינו רב)