שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום!
מגיל 15, כבר במשך כ3 שנים, אני משתתפת בחוגי ריקוד שונים. אי אפשר כמעט לתאר את תרומתם של החוגים הללו לנפש ולגוף ובכלל. אפשר לומר שהעניין נעשה כבר ממש חלק ממני.[ כל כך נהנתי מזה, עד כדי כך שבשנה האחרונה הלכתי לשלושה חוגים כאלו בבת אחת במשך 5 ימים בשבוע!]
לצערי הרב, לפני כחודש וחצי קרה ארוע לא נעים. אבי נפטר. מאז, כמובן, אני משתדלת לא לשמוע מוזיקה וכולי. כמו כן, הפסקתי ללכת לחוגים כולם. אבל אני מרגישה מיום ליום את החסרון הענק שבדבר. אני נוטה להתעצבן, מרגישה צורך לשחרר אגרסיות (עד כמה שזה נשמע רע...)ומרגישה היטב את החוסר שבדבר החוגים.
שאלתי היא, האם יש אפשרות בכל זאת להשתתף בחוגים כאלו, על אף העניין המוסיקלי שמשולב בהם?
כמו כן אוסיף ואשאל, שאלה דומה לגבי נגינה על כלי נגינה. האם אוכל בכל זאת לנגן לכשארגיש צורך נפשי בכך?
בתודה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
עלייך לעשות ספורט חילופי כמו ריצה או שחיה.
לצורך נפשי מותר לנגן,עדיף ניגוני נשמה ולא שמחה ודיסקו.
ברכה והצלחה