כיבוד הורים

שלום רב,

היחסים עם הורים הם דבר מאד מורכב. כשהתורה מצוה על כיבוד ומורא הורים היא בעצם מצווה אותנו לקבל על עצמנו את סמכותם, להיות מושפעים מדמותם, להתחנך מהם. ודאי שכשהורה אומר לך לעשות משהו בניגוד לתורה שאסור לשמוע לו, וגם כשהורה מנסה לחנך בניגוד לדרכה של תורה אינך אמור לקבל את זה. יש לך חוש ביקורת ומומלץ להשתמש בו. באמת לכן בהלכה החיוב לכבד הורים מוגבל למעשים שצריך לעשות ושאסור לעשות (-מומלץ לקרוא את סימן קמ"ג בקיצור שולחן ערוך), ולא שאמורים לקבל כתורה מסיני את כל דבריהם כנכונים ואמיתיים.
אבל זה לא אומר שברגע שיש דבר אחד שנראה לנו שההורים עושים בניגוד למה שכתוב בתורה או בהלכה, נגמרו היחסים של "מלמטה למעלה" כלפי ההורים. אתה לא מחוייב להסכים, אתה לא מחוייב לעשות כל מה שהם רוצים שתעשה, אבל אל תדחה את האפשרות שלך לקבל מהם חינוך, ערכים, חכמת חיים, רק בגלל שיש ביניכם ויכוחים בכמה נושאים - אפילו אם הם חשובים ומהותיים. תנסה לברר בכל דבר שהם אומרים את הצד הטוב שבו, את הצד הנכון שבו, ואת מה שאתה יכול לקבל מההורים שלך – תקבל, "שאין לך דבר שאין לו מקום" (מסכת אבות).

באופן ספציפי לגבי השאלה ששאלת. קודם כל, לא הבנתי בדיוק את המצב שתיארת. אני מכיר רבנים חשובים שמפרשים את התורה בצורה שונה משפירשו אותה חז"ל והפרשנים. אבל אני מניח שאתה מתכוון לפרשנות מעוותת שסוטה במודע מהערכים שחז"ל התוו לנו ומרוח התורה. זוהי אכן תופעה פסולה, ואני מאד מבין למה זה כ"כ מפריע לך.

מהי החובה ההלכתית כלפי "אב רשע"?:
לכל הדעות אסור לבן לבזות את אביו גם אם הוא רשע.
יש מחלוקת ראשונים האם במקרה כזה הבן חייב בכבוד אביו כרגיל, או שפטור מלכבדו ורק אסור לו לבזותו.
(שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ, סעיף יח).

ההגדרה של "רשע" כיום היא נושא רגיש ועדין. גדולי הדור בדורות האחרונים כותבים שלא כל מה שהיה נחשב פעם "רשע" תקף גם כיום. לצערנו, רוב העם לא שומר תורה ומצוות, וממילא המצב הדתי והערכי בעם ירד. כיום, רק במקרים קיצוניים נתייחס מבחינה אובייקטיבית לאדם מסוים כרשע, ושוב לצערנו, יש כאלה יהודים גם בדורנו.
כפי שתיארת לי, אינני חושב שאתה צריך להתייחס לאביך כרשע, וממילא אסור לך להתייחס אליו ככזה, ואתה חייב בכבודו מצד ההלכה.

אצטט לך פה דברים שכתב הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר:
(שאלו אותו מה צריך להיות היחס של חוזרים בתשובה להוריהם שמקיימים אורח חיים חילוני ועוברים במודע על דברי תורה)
"ולכן גם כשההורים ממשיכים בחילול שבת ושאר עבירות, צריכים הבנים לנהוג בהם כבוד, ושיתאהב
שם שמים על ידיהם, אולי ישמעו וישובו. כי התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. אולם כל זה שייך
כשההורים אינם מפריעים לבניהם שזכו להכיר את האמת ולשוב לצור מחצבתם, ומוקירים אותם על אומץ לבם ועוז רוחם. (או לכל הפחות שנשארים אדישים כלפיהם). אבל אם הם עויינים אותם על כך שחזרו בתשובה, וצוררים להם בגלל שנאתם לדת, הרי הם בכלל המינים והאפיקורסים שבודאי אין לכבדם, ומנעם ה' מכבוד...
והשי"ת יחזיר את כל פושעי ישראל בתשובה שלימה, וידעו כל תועי רוח בינה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
(חלק ח, יורה דעה, סימן כא).

זאת עבודה לא פשוטה בכלל, בהצלחה רבה.
יוני
צוות ישיבת הר עציון