כיבוד הורים

שלום רב!
הלכות כיבוד הורים כשלעצמן, אינן כוללות חיוב מחשבות או רגשות חיוביים כלפי ההורים. התורה מושתתת על החיים ובאה על גביהן, ומניחה בפשטות שרגשות אלה הם חלק טבעי מה"דרך ארץ" שקדמה לתורה.
למרות זאת, במקרה הכואב אותו את מתארת, קיימת הדרכה של התורה מכיוון אחר - "בצדק תשפוט עמיתך", ובלשון חז"ל - "הווי דן את כל האדם לכף זכות". הפעולה הנפשית של הכרעה לכף זכות אינה הונאה עצמית ואסור לה שתבוא בצורה של הדחקת רגשות, אך אף על פי כן ניתן להגיע למצב של עין טובה על הזולת, ובפרט על אבא, כאשר תניחי כנקודת מוצא של התדמית שלו בעיניך את הנקודות הטובות שבו (ודאי תצליחי למצוא כמה כאלו).
בשלב השני, מתוך אותו מבט חיובי, גם אם הוא מצומצם, נסי להתבוננן בעין טובה גם על מעשיו הנראים רע בעיניך ולמצוא גם בהם את הזכות (למשל - כעס יכול לנבוע ממצבי לחץ שאינם תלויים בו, זלזול יכול לנבוע מהרגשה שלא מעריכים אותו דיו וכו´).
בשלב השלישי נסי לקבע בנפשך את העין הטובה, כך שגם במצבים בהם לא תוכלי בשום אופן רציונאלי ללמד זכות על מעשיו, האור שנבנה בתדמית שלו אצלך יקרין דרך קבע ויהווה את מרכז הכובד של אותה תדמית.
בטוחני שעבודה זו, שתחילתה עמל וסופה עונג, לא זו בלבד שתקרב אותך לאבינו שבשמים, אלא גם תפתח ותשכלל את אישיותך-את.
בהצלחה!

בניהו ברונר

צפת