כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצווה חשובה ביותר, שנכללה בעשרת הדיברות, שהן מיסודות אמונתנו. חכמינו ציינו כי הקב"ה השווה כיבוד אב ואם לכבוד המקום - היינו, לכבודו של הקב"ה עצמו.
במצב הרגיל, כל אדם מבין עד כמה חשוב לכבד את הוריו, שעמלו כה קשה על גידולו וחינוכו. וכל מי שיש לו ילדים יודע כמה עמל וטרחה משקיעים בילד עד שיגדל.
לעתים מסיבות שונות התחושה הטבעית הזו מתערערת, וגם אז האדם צריך להקפיד על כיבוד אב ואם, ולוּ כ"גזירת הכתוב". וכך כתב הרמב"ם: "עד היכן הוא כיבוד אב ואם? אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק".
בגמרא מופיעים מעשים רבים על חכמי ישראל וצדיקי אומות העולם שהתמסרו לכיבוד הוריהם במעשים מפליאים ממש. אשרי מי שזוכה לקיים מצווה נעלה זו, ומתברך בדברי התורה: "כבד את אביך ואת אמך - למען יאריכון ימיך".