שאלה
אני אשה נשואה אמא לארבעה וסבתא לנכד. אמי אינה מתייחסת אלי בכבוד. היא פוגעת מעליבה ומשפילה. בעבר לפני שנים עניתי לה, וכיום לאחר ניתוק קשר של שנים חזרתי לדבר איתה בעקבות לימוד נושא כיבוד הורים במסגרת עבודתי. קשה לי מאוד עם ההשפלות שלה כלפי, עם היחס המפלא שלה בין הילדים והנכדים. כל פעם שאני הולכת לשם בגלל אבי כי לו אכפת ממני אני סופגת השפלות ואני חוזרת הביתה ולא מתפקדת יום יומיים עד שאני נרגעת. בעלי לא מתערב בספור ולא מביע דעה. שבוע שעבר לקחתי לה הזמנה לחתונת בני והיא לא פתחה אותה למרות שבקשתי. היא שמה את ההזמנה בצד ולא נגעה בה. אחותי אמרה לי שזה בגלל שלא הזמנתי את אחיי שאים אני לא מדברת. אלו אחים מועדפים וההתיחסות אליהם מיוחדת וכשלהם היו ארועים היא כן הלכה ולא עשתה את מה שעשתה לי.אני לא עונה בגלל ההלכה אך אני מרגישה שאני הורסת כל פעם מחדש את הבית שלי כשאני נוסעת לבקר אצל הורי.
אני מבקשת לדעת עד היכן אני חייבת בכבוד הורים?
האם אני מחוייבת בכל מחיר להמשיך וללכת לבקר בבית הורי?
תשובה
תשובה:
עיקר המצווה של כיבוד הורים היא לשרת את צורכיהם. אינך חייבת לבקר במצב שאת מתארת. מספיק להתקשר ולשאול - אמא, את צריכה משהוא? להביא לך משהוא? לעזור לך במשהוא? - אם היא זקוקה למשהוא חובתך לעשות, ואסור כמובן לזלזל ולפגוע. אם היא לא זקוקה, די לומר שלום יפה ולהשתמע. אין שום חובה לבקר, אלא אם זה מועיל וחשוב לה. אם תתגברי על עצמך ותסיימי כל שיחת טלפון במשפט: "אני אוהבת אותך, אמא, ושלום", אולי יום אחד ישתנה משהוא. אבל את לא חייבת. כל טוב.