יש בעיה להיות מקובלת?

בע"ה

טל שלום,
תודה שכתבת לנו. סליחה ומחילה על העיכוב בתשובה! יש פה עומס...

לשאלתך- האם יש בעיה הלכתית עם מקובלות.
אפתח בשאלה אליך חזרה- איך את מגדירה מקובלות?
בחורה אהובה? מגניבה? יפה? מוערכת? שתלטתנית? כובשת? רומסת? שחצנית?

נתתי מגוון תשובות אפשריות. חלקן וודאי יש להן קונטציה חיובית ולחלקן שלילית.
ואמשיך לשאול, המונח "מקובלת"- מקובלת על מי?
על החברה? על המורים? על אלוקים..?

מובן שכאשר בחורה היא בעלת מידות ולב זהב, בעלת חסד ומסייעת לזולת, אזי, לרוב, בחברה מתוקנת- מעריכים אותה. אוהבים אותה. רוצים בקרבתה. אולם לעיתים יש במונח הזה כל כך הרבה תעתוע ואחיזת עיניים...
מי קבע שפלונית יותר "שווה" מאלמונית? ומי קבע בזכות מה היא "שווה"? האם היא "הרוויחה" ביושר את מעמדה החברתי? או שמא בדרך לפיסגה היא רמסה את החלשות, ה"חנוניות", המכוערות, הלא מטופחות, אלו שאין להן קשר עם בנים והציונים שלהם נמוכים ועוד ועוד דוגמאות שנוצרות מתוך הכרח בתוך כיתה- ובכלל בכל חברה.
על כן, אנסה לתת מענה בכך שאומר- שהתורה דוגלת בחברות! דוגלת בשיתוף, בנתינה, במתן עזרה. "לא טוב היות האדם לבדו". אנחנו חלק מחברה, קולקטיב. יש לנו אחריות ומחוייבות על כך. אנחנו לא חיים בעולם משלנו. "קנה לך חבר" נפסק במשנה באבות. זה כ"כ חשוב שיהיו לאדם חברים שאומרת שם המשנה שהוא אפילו צריך לקנותו במתנות ובכסף כדי לחזק את הקשר!

א-ב-ל, העיקר, ממש העיקר הוא "ונישא חן ושכל טוב בעיניי אלוקים- ואדם" כפי שאנו מברכים בברכת המזון בכל יום. קודם כל להיות מקובלת על אלוקים. להתנהג לפי חוקיו, מצוותיו, הנהגותיו. לא לרמוס אף אדם בדרך, להיות בעלי ענוה ומידות טובות ונעימות. וממילא מתוך כך שנמצא חן ושכל טוב בעיניי אלוקים- אזי גם הסביבה תאהב אותנו. והיא תרצה להדבק בנו כי נקרין טוב אמיתי ולא מתעתע. ולא שקרי.

על כן אני מציעה לך לעשות בירור פנימי קטן מתוך מה נובע הרצון להיות "מקובלת", מה המניעים, איך מתנהגים לצורך כך. האם יש פה שמץ גאווה וחשיבות עצמית מונפחת? או שמא זה קורה באופן טבעי מתוך המתיקות שבך שאנשים רוצים בקרבתך?

האדם יראה לעיניים- ורק ה´ יראה ללבב.

מאחלת לך הצלחה רבה בכל מעשייך,
אשמח להמשיך להשיב לך גם בצורה פרטית במייל שלי-
inbalush.w@gmail.com

בברכה,
ענבל