שאלה
אני בחורה דתייה בת 17.5 אני רוצה להבהיר שאני שומרת נגיעה ואני לא מעונינת בחבר עכשיון אבל אני בכל זאת מרגישה שהנושא הזה של בינו לבינה מעסיק אותי הרבה .. זה מתבטא בדיבור ואפילו דיבור יתר על הנושא.. אני באמת מרגישה שזה לא הכי שייך כי אני גם ככה לא חושבת שזה נכון חבר עכשיו.. האם ההרגשה שלי נכונה, האם זה בגלל החברה?? והאם צריך ויש דרכים להמנע? תודה רבה רבה!!:)
תשובה
שלום וממש סליחה על העיכוב בתשובה
את כותבת שאת מוצאת את עצמך מדברת הרבה על הנושא של 'בינו לבינה' ואת תוהה עד כמה זה בריא וטוב
קודם כל, זה טבעי מאד שאת מדברת על הנושא הזה, ואם לא היית רוצה לדבר עליו, היינו קצת מתפלאים. את נמצאת בגיל ההתבגרות, שזוהי תקופת מעבר מילדה - לבוגרת. בתקופה הזו, חלים הרבה שינויים בגוף שלך, פיזיולוגיים, נפשיים, גופניים, והרבה מאד מהשינויים קשורים להכנה להקמת משפחה. לכן, הענין בבני המין השני הוא ממש 'מתבקש'.
יחד עם זה, צריך לזכור, שכל הנושא הזה של חיבור בין איש לאשה הוא מאד מאד עדין ומורכב. מצד אחד כשהוא מופיע בצורה הנכונה - הוא דבר נפלא ועצום ומשהו קדוש מאד, אבל כשהוא לא מופיע בצורה הנכונה, הוא מוביל אותנו למקומות הכי רדודים ונמוכים שקיימים.
כשאת מדברת הרבה על 'בינו לבינה', את יכולה לברר בינך לבין עצמך - לאיפה הדיבורים מובילים אותך. האם הם מובילים אותך למעלה - למחשבה מה נכון לעשות, מה טוב לעשות (איזה בעל אני רוצה שיהיה לי..), או שחס ושלום הם מובילים אותך למטה...
כמובן, שאת לא לבד, והחברה כולה (למעשה, חלק גדול מתוכניות הטלביזיה, התקשורת וכו') עוסקים בנושא הזה ולא תמיד בכיוון החיובי שלו, וצריך הרבה גבורה ואומץ לשים גבולות, להיות רגישים לדיבורים לא טובים וכן הלאה
חזקי ואמצי
טוביה
tsbias1@gmail.com